There is still time before we arrive

-הקדמה-

נקודת מבט ג'ימין

**ליפני עשר שנים**

"ג'ימין!!! תפוס את הכדור! היא יעביר לך את הכוחות שלי ושל אביך"
אמי אמרה לי ותפסתי את הכדור, היא איננה, היא הפכה לאפר, כך גם אבי. את אחי טאהיונג חטפו.
עכשיו, עכשיו הבנתי שזה לא אני.
הבנתי שזה לא אני.

**חזרה להווה**

הדרך עוד ארוכה.
הדרך לא נגמרת עוד מעט.
אני פארק ג'ימין, בחיפושים אחרי תאומי האבוד.
שמו פארק (קים) טאהיונג.
הפעם האחרונה שבה ראיתי אותו הייתה בגיל חמש.
הגיל שלקחו אותו ממני.
הגיל הארור שרצחו את הורי מול עיני.
ראיתי המון בחיי.
ניסיתי המון בחיי.
היום, זה יום המוות של הורי, היום שבו לקחו את אחי התאום.
אחי התאום שקטן ממני בכמה דקות.
האח שנעלם אחריי רצח ההורים.
האח האבוד שלי, האח שחטפו אותו ממני.
לגלות סוד קטן? אני הנסיך פארק ג'ימין.
יורש הכתר.
זה היום, שעברו עשר שנים מאז שהייתי מלך.
עשר שנים.
מגיל חמש, אני מלך.
גיל שאני אמור להנות עם המשפחה, בגיל הזה, השמחה נלקחה ממני.
בגיל הזה, הכוחות שלי התגלו.
בגיל הזה, הורי העבירו לי את כוחותיהם והצילו אותי ממוות.
בגיל הזה, נשבעתי שעד שאני לא אחזיר את אחי, לא יראו חיוך או שמחה מתואדת על פני.
בגיל הזה, הבנתי שאחי המיועד שהנבואה דיברה עליה.
הבנתי, הבנתי שזה לא אני.
משימתי היא להחזיר את אחי ולהעביר לו את כוחותי.
להעביר לו את כוחותי, ולמות.

אתם שואלים למה למות? אז, ברגע שאלף (אלף - סוג של פיה רק גם בזכר וגם בנקבה)
מעביר את כוחותיו למישהו שתי אפשרויות יכולות לקרות,
הראשונה היא להמשיך לחיות כמו בן אדם רגיל, אבל זה רק אם לאלף יש שמחת חיים/אהבה
והשנייה היא, האלף מת.
אין לי לא שמחת חיים, ולא אהבה.
הורי מתו בגלל סיבה אחת, הם לא אהבו אחד את השני.
החריכו אותם להתחתן ולהביא ילדים.
כי ידעו, ידעו שרק עם אמי תלד אותי ואת אחי, אז רק אז היה מיועד.
בהתחלה חדבו שזה אני, אבל אני גיליתי שזה לא אני.
כי הם חטפו את טאהיונג, את אחי, ולא אותי.
בנבואה כתוב, ששני אנשים יחטפו את המיועד, וירצחו את ההורים.
אתם שואלים למה יש מיועד? אז בואו אני אסביר לכ-"אני רואה אותו!!, תפוס אותו!" שיט, טוב נו, את זה תגלו אחר כך, עכשיו אני צריך להתחבא.

זאת הייתה ההקדמה, כן...לא משהו..אשמח לדעות:')