תמיד פה, אנונימי♡

43 10 0
                                    

'אני לא יכולה יותר!! אני מחזיקה את זה כבר שנתים! כל פעם שאני רואה אותך אני מרגישה שהלב שלי מתפוצץ, כל פעם שאני שומעת את קולך אני מחייכת כמו טיפשה, כל פעם שאני רואה את החיוך המתוק הזה שלך אני צוחקת וליבי מתכווץ. אני מרגישה מכורה, מכורה אל היופי שלך, אל הקול שלך כשאתה שר, אל הדיבור המתוק שלך, אל הצחוק שלך, אל החיוך שלך, אל הדרך שבא אתה רוקד... אני מרגישה שאני מתפוצצת!! אני כלכך אוהבת אותך!! תבין את זה כבר!! כמה פעמים ניסיתי להתחיל איתך, לסמן לך שאני בקטע שלך, אבל כלום!! אני מרגישה טיפשה... ממש טיפשה... האהבה הבילתי מודעת הזו הורגת אותי!!!
יש לי רק 3 מילים לומר לך....
אני אוהבת אותך!'

הוא היה בהלם! הוא לא ידע של מי היומן הזה, שמצא על השולחן האחרון בכיתתו, אך החליט לנסות משהו.

הוא לקח עיפרון, ניר ריק, דבק סלוטפ, ישב על הכיסא והתחיל לכתוב

'היי, אני לא יודע מי יושבת פה אבל בטעות קראתי את מה שכתבת ביומן שלך, רק את הדף האחרון!
אני יודע שזה לא בסדר ואני מתנצל, אבל רק רציתי להגיד לך שאני מזדהה עם הרגשות שלך... גם אני מרגיש ככה למישהי...
אני אשאר אנונימי, אבל אם את רוצה את יכולה תמיד לכתוב לי... אני אשמח לעזור לך או ליעץ לך... (אם כן תשאירי את המכתב שלך איפה שאני שמתי את שלי, תמיד ביום שלישי אחרי שלוש אני נישאר פה.. אשמח את תשאירי מכתב..)
תמיד פה, אנונימי♡'

הוא קיפל את המכתב והדביק אותו על קצה השולחן.

'אני מקווה שהיא תיקרא את זה' חשב, לקח את תיקו ויצא מהכיתה לכיוון המיגרש.

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡
מקווה שיצא טוב...
🤓ofir🤓

לדבר מהלב💖Where stories live. Discover now