Lonely Obsession (Taekook)

Chapter 2

טאהיונג עמד מחוץ למועדון שבו ג'ימין עבד. תור ארוך היה ליד הקיר כשאחד מהשומרים עצר את התור בגלל העומס שהיה בתוך המועדון עצמו. ליבו של טאהיונג החל להתמלא בחשש, אבל הוא השתדל להישאר רגוע. הוא החל להתקדם לעבר השומר בכניסה ונעמד מולו. "שלום, אני קים טאהיונג ובאתי לעבוד פה... אני מנחש שג'ימין אמר לך משהו על זה?" הוא אמר והשומר סרק אותו מכף רגל ועד ראש. הוא ניחש שהביט במכנס הצמוד שלו ובחולצה הלבנה והרחבה שלו שחשפה את עצמות הבריח שלו, הוא לא היה לבוש בצורה מיוחדת... אלא בצורה הרגילה שבה הוא התלבש בדרך כלל. השומר מבלי לדבר זז הצידה ופתח לטאהיונג את הברזל שחסם את הכניסה, כמה אנשים מחאו על כך שהם מחכים בתור שעות ולטאהיונג השומר נותן לעבור בכזאת קלות. הוא לא התייחס אליהם ורק נכנס אל תוך המועדון החנוק שמוזיקה רועמת הרעידה את הרצפה וכמה אנשים שיכורים מעדו לידו. טאהיונג עקף בנים שהתקרבו אליו ובנות חצי ערומות שחשבו שהוא יפה וניסו לפתות אותו, עד שהגיע לעמדת הבר העמוסה. הוא ראה את ג'ימין וחייך את החיוך הקטן שרק ג'ימין יכל להוציא ממנו.

ג'ימין חייך באושר אל חברו, הוא באמת אהב לראות את טאהיונג מחייך למרות שזה היה ממש חיוך קטן וחפוז. "טאהיונג! הגעת!" חברו הטוב אמר בשמחה וסימן לו להכנס למאחורי הבר, הוא באמת חשש מעט שטאהיונג בסוף יברח ולא ירצה את העבודה הזאת, אבל הוא עמד שם ואפילו חייך אליו וג'ימין לא יכל להיות יותר שמח באותו הרגע.

ג'ונגקוק עמד ליד הבר, הוא חקר את הבחור עוצר הנשימה שהיה לבוש בבגדים שהיו זרוקים אבל עדיין השיער שלו היה חלק ובלונדיני, עיניו היו גדולות והיה בהן משהו מהפנט מעט, היה לו אף כזה חד ותווי פניו גרמו לו להיראות לא אנושי בכלל. הבחור הזה הצליח לתפוס את תשומת לבם של הבנים והבנות כאחד. לבו של הצעיר החסיר פעימה כשקלט את ג'ימין קורא בשמו של אותו בחור, פיו נפער מעט. זה היה הוא, הבחור שג'ימין דיבר עליו, הוא לא ציפה לזה בכלל.

טאהיונג התרחק מעט מהבר ועקף אותו כדי להיכנס אליו. צעדיו היו מהירים וגדולים, הוא לא שם לב שנתקל בטעות בגוף חסון ושרירי. הוא הרים את ראשו וראה את הבחור היפהפה ביותר שאי פעם פגש. ליבו של טאהיונג לשנייה עצר, הוא מיהר להירתע לאחור ולהתנצל על כך שהתנגש בו. "אני מצטער, אדוני! לא התכוונתי להיתקל בך!" הוא אמר בקול רם לעבר האיש הזה, הוא היה נראה מעט מכובד ועוצמה קרנה ממנו כאילו היה השמש. הוא ניסה להתגבר על קול המוזיקה הרועם, הוא קיווה שהבחור שמע אותו.

ג'ונגקוק לא צפה את זה, אבל כשהאחר התנגש ככה בגופו הוא הרגיש שנשימתו נעצרה לרגע. "לא נראה לי שמישהו יכול להצטער על כך שהוא נתקל בך." חיוך שובב וסקסי הופיע על שפתיו של הצעיר כשהוא לחש באוזנו של טאהיונג. "טאהיונג, נכון? אני ג'ון ג'ונגקוק, הבוס שלך. אני מקווה שהכישורים שלך יותר טובים ממה שהצגת עד כה." הבחור הגבוה אמר בקול מתגרה מעט, עיניו נעולות על פניו המהפנטות של האחר שנראו אפילו יותר יפות מקרוב.