לקרוס - collapse

פרק 8 חלק א- פרק מיוחד!

פרק 8 א - טעויות 

הנה חידה: מה לוקח אותך 9 חודשים בבטן, 3 שנים על הידיים וכל החיים בתוך הלב? נראה לי שאתם יודעים... אני מניחה שהלב שלכם מעט מתחמם כשאתם חושבים על אמא שלכם. אני יודעת שאני נוראית אבל כשאני חושבת על אמא שלי הלב שלי מתקרר.

כשחזרתי הביתה לא היה אף אחד. הוא היה חשוך. הוצאתי את הטלפון שלי וסימסתי לאדם.

"הגעתי הביתה"

אדם

"שמח לשמוע, גם אני :)"

הוא הקשיב לבקשתי וחימם את ליבי מעט. חייכתי אל המסך.

"עם מי את מתכתבת?" אמא שלי הפתיעה אותי, הרמתי את מבטי מהמסך, היא לבושה בחלוק שלה. 

אין ארוחת שישי? אפילו לא ארוחה קלה? לפעמים אני מאשימה את ההורים שלי במצב המעורער שלי. מכינים ארוחות רק כשסבא וסבתא מבקשים, מה איתי? לא מגיעה לי ארוחת שישי? זו בקשה מוגזמת?

"ידיד." אני יודעת שזו האמת, אבל אני מרגישה כאילו אני משקרת. אני ממהרת להכניס את הטלפון לכיס המכנס.

"שמחה לשמוע שאת יוצאת לבלות קצת.." היא מתיישבת בכיסא בשולחן הקטן שיש לנו במטבח.

 "להכין לך תה?" היא שואלת. 

"לא" אני פונה לכיוון החדר שלי. 

"אני.." היא קוטעת את הליכתי. "אני הייתי רוצה שנשב לדבר, זאת אומרת אני אפילו לא יודעת מה קורה איתך זמן האחרון" היא נאנחת. 

"האמת, שום דבר..." אני נאנחת ומתיישבת, אמא שלי לפעמים מנסה לשבת איתי לשיחות, פעם זה עבד, היום אני לא רכלנית כמו שהייתי, זה נשמע לי מטופש לדבר כך על אחרים, ולהתעסק בחיים שלהם.

"שמעת מה קרה לווקסמנים?" היא שאלה כאילו נזכרה לספר משהו שרצתה להגיד המון זמן, אני מזהה את הזיוף, הכל שקוף אצל אמא שלי, במיוחד הבגדים.

------------------------------------------------------------------------------

2.5.2017

שלושה חודשים ושבועיים מהיום הנוכחי – מההווה.

עומר דגן ישב עם שרה מיירון, אמה של אלה במשך שעתיים רצופות על הפרטים הקטנים. חלונות שזקוקים להחלפה, הכנסה של אח חימום וארובה וכל דבר שערן ושרה רצו בביתם ופעם לא היה להם מספיק כסף בשביל זה. הם עבדו קשה. לקחו משמרות נוספות או עבודה נוספת לעבודתם הנוכחית, וסופסוף זה משתלם להם.