פרק 23 -מה שאני זוכרת

773 42 17
                                    

היא ירקה את הקפה שהיה לה בפה.

"מה!?" היא שאלה וקמה ממקומה, התחלתי לבכות והיא ראתה כמוני, שכל היריכיים שלי דם

"את צריכה לקבל מחזור?" היא לחשה בשקט שרק אני אשמע

"לא... עוד שבוע אני צריכה." אמרתי ממררת בבכי

"א..אני לא יודעת מה לעשות " היא אמרה ובכתה

היא התקשה לאמבולנס ,הם הגיעו תוך שלוש דקות ופינו אותי לבית חולים ששהיתי בו ממקודם.

"מה קרה??" הארי שאל ורץ עם הרופאים שדחפו את האלונקה לעבר חדר כלשהו

"היא עוברת הפלה" הרופא אמר וזה כל מה שאני זוכרת.

התעוררתי בחדר גדול, הוא היה חשוך, האורות היו כבויים.

הבטתי סביב ונייל היה שם, רק נייל היה שם.

"היי,קמת.... איך את מרגישה?" נייל שאל וניגש אליי

"בסדר, איפה הארי ואמנדה?" שאלתי בקוצר רוח

"בחוץ, ביקשתי לדבר איתך לבד"

"אין על מה לדבר"

"יש" הוא אמר "תני לי הזדמנות"

"מה אתה רוצה?"

"קודם כל אני מקווה שאת בסדר"

"אני בסדר"

"הילד נפטר, את עברת הפלה טבעית" נייל אמר בטיפה עצב

"זה מה שרציתי לעשות, הפלה... לא תכננתי שזה יהיה ככה ." אמרתי

"את מדהימה "

".....(?)"

"אני אוהב את נטלי"

"ואני לא אוהבת אותך /נטלי "

"טוב...."

"אתה יכול לקרוא להארי" רטנתי

"אני מצטער על כל הרע שעשיתי לך" הוא משק לראשי ויצא מהחדר, אחרי שנייה וחצי היו בחדר חמש בנים ושתי בנות חוץ ממני, כנראה שממש הכריחו את נטלי לבוא....

אמנדה קפצה עליי

"בובי את בסדר?'" היא שאלה ונישקה אותי במצח

"כן, אפשר זמן לבד עם הארוס שלי?" שאלתי וזאין שרק, כולם צחקו.

"כן" אמנדה אמרה וכולם חוץ ממהארי, יצאו

"את בסדר?" הוא שאל ונישק אותי

"לא" אמרתי והתחלתי לבכות, לבכות כמו שלא בכיתי הרבהההה זמן.

"למה בייבי?" הוא שאל ונשכב לידי

"הארי, איימו להרוג אותי"

"מ..מה....מה!?!?!?" הוא גמגם והתהלך בחדר ימינה ושמאלה חסר מנוחה

"כן..." עניתי בעצב

"הגיעו אליי מכתב...ים כמה מכתבים. 4 ליתר דיוק" אמרתי

הוצאתי מהתיק שלי 4 דפים.

"אמילי המכוערת.

תתרחקי מהארי, הוא שלי.

את לא מבינה שאת רק מזיקה לו, מנצלת אותו.... ותכלס? הוא לא אוהב אותך בשיט אבל הוא לא יגיד לך את זה כי את תתאבדי, כי את כלום בלעדיו ובאמת שכל המעריצים רוצים שתתאבדי ושתצאי להארי מהחיים כי מאז שהוא איתך הוא רק בבתי חולים, בקושי מופיע ובקושי מתייחס אלינו. הארי לא יגיד לך כלום כי הוא בנאדם טוב. מה שאת לא...

מקווה שעד יום רביעי הבא תצאי לו מהחיים אם לא את תצאי משם ישר לארון ולאדמה ואני אדאג לזה" גמרתי לקרוא את המכתב והבטתי בהארי, הוא שתק והביט ברצפה מעורער

"לאמילי הזונה.

אני אהרוג אותך!!

אווף את כזאת חשה זונה מעצבנת מגעילה כלבה מכוערת אגואיסטית שכולם שונאים. תתאבדי כבר או שאני אגרום לך לזה." קראתי עוד מכתב והבטתי בהארי

"להמשיך?

אמילי הכל..." התחלתי להקריא את המשפט השני אך הארי עצר אותי

"אבל, אבל... אני אוהב אותך" הוא אמר והוציא מתיקו תמונה של מישהי, מישהי אחרת שהיא לא אני

"אבל גם אותה אני אוהב."

תגיבווו

עד שלא יהי לפחות 7 תגובות אני לא אמשיך

שנהב

stay- Harry fanficWhere stories live. Discover now