״אז היא עברה שטיפת קיבה ובקרוב הכל יהיה בסדר,אין סיבה לדאגה,חבשנו לה את היידים,שום איבר פנימי לא נפגע איך היה דימום קל באיזור הוושט מהשריטה של הציפורן שלה,בחצי השעה הקרובה היא צפוייה להתעורר״ הרופא סיכם ויצא מהחדר.
״ליה בבקשה תתעוררי״ אמי התחננה בבכי מר בזמן שהייתי מחוברת למיליון מכשירים.
התעוררתי לחדר קר ולבן,לא ידעתי איפה אני או מה קרה לי אבל הדבר היחידי שידעתי זה שאני עדיין בחיים.
״אמא..״ מלמלתי
״ליה!תודה לאל שחזרת אליי!אל תדאגי עוד קצת ונחזור הביתה.״ אמרה בקול מאושר.
״מתי?״ תהיתי בזמן שחקרתי כל דבר שהיה בקרבתי למרות שראייתי עדיין הייתה מעורפלת
״מחר...בערך..״ אמרה בהיסוס כדי שלא אבין שהביקור בבית החולים לא יגמר כאן.
אמי התחילה לשאול אותי למה ואיך עשיתי את זה שעשיתי אבל צומת הלב שלי הופנתה כלפיי תומר,זה שהציל אותי.
״תומר..?״ לחשתי בזמן שניסיתי להעיר אותו עם קולי החלש ״תתעורר,אני פה,הכל בסדר איתי ״.
תומר פקח את עיניו וקפץ מהכסא כדי לחבק אותי ״ליה!איך את? הכל בסדר איתך..? תומר דיבר ככ מהר שלא הבנתי מילה אבל עניתי בחיוב בשארית כוחותיי
״למה הסתרת את זה ממני?״ הוא התעקש לתשובות שאני בעצמי לא ידעתי מאיפה להתחיל לענות עליהן.
״לא יודעת,זה...זה פשוט קרה.״ שיקרתי בקצרה.אני טובה בלשקר..כל החיים שלי היו שקר,ואני...זאת לא אני.
אפשר לראות את זה בהרבה וריאציות,להבין את הדברים גם הכי לא קשורים,בסופו של דבר זה היופי.
YOU ARE READING
החיים הדפוקים שלי
Mystery / Thrillerליה,נערה בת 15 הסובלת מקשיים נפשיים מתעוררת לראשונה (בסיפור)בבית החולים אחרי ניסיון התאבדות. ליה עוברת הרבה עליות וירידות נפשיות,אהבות,כאב וחברויות חדשות שישפיעו על המשך חייה (אכן יהיו קטעים קשים כמו אונס וקטעים גרפיים גרועים למדיי..הקריאה על בחיר...
