מצטערת שלקח לי זמן לעלות כל פרק בכמה שבועות ואפילו חודשים. הלוואי והייתי מצליחה, אבל אני עדיין בתקופה רעה של החיים שלי. יש על זה אפילו הסבר קטן בספר השני שלי (לא "רע אליי" החדש, הישן יותר) אז אני כרגע לא מוצאת את עצמי בכתיבה, ואיבדתי את זה לגמרי. מקווה שעד חודש הבא כבר אחזור לשגרה הרגילה שלי.
לא משנה עכשיו, תיהנו מהפרק! אוהבת מאוד ותודה על ההמתנה❤
~
עבר עוד יום בשקט.
נזכרתי באחד הזכרונות היפים שלי ושל ליבי, התחלתי לחשוב על דברים מהעבר, מאז השיחה הקצרה והקולעת איתה שלא הכינה אותי אליה. לא הייתי מוכנה לזה.
זה תפס אותי בבום והפתעה, חשבתי שזה אולי לטובה- שום דבר לא היה נראה אותו דבר מאז האקט שהיה בנינו.
"מאיפה קנית את החולצה הזו?" ליבי מצחקקת ומחזיקה בבד הבגד האהוב עליי, שכבר היה חצי קרוע לחתיכות.
עיניי נפערו, היא סימנה 'אופס' עם שפתיה הסדוקות, ואז חייכה חצי חיוך נסתר. "לא מאמינה שעשית את זה." הנחתי יד אחת על מצחי כאשר אני דופקת בה בעדינות, היא הייתה לפעמים טיפשה בקטע הזה.
היא הייתה מחייבת מספיק, אהבתי את התכונה הקיימת והובלטת הזו שבה. שלא משנה כמה אבקש ממנה שלא צריך, היא תרגיש צורך להביא לי או לקנות לי.
ונראה שזה כאילו ההפך עכשיו, עכשיו היא הרסה לי חולצה- ואין לה איך להביא לי אותה כי היא עולה המון כסף.
YOU ARE READING
Social pressure (girlXgirl) ✔️
Short Story❞מתי יבוא היום שנוכל לצאת ולהגיד שאנחנו ביחד? זה כאילו כל השאר לא חשוב כי איתך זה מרגיש כמו אחד, מורגן.❝ ❞אני לא חושבת, הולי. ❝ שתי בנות, שני עולמות שונים. אף אחד לא חשב שהבנות האלה יכולות להיפגש ובדרך הכי לא צפויה שיש והכי לא מתאימה, שרגשות בין שני...
