החיים הדפוקים שלי

יום הולדת שמח לי? .15.

30.01 ,23:49
הימים עברו מהר,אבל הכאב שלי נשאר בשלמותו.מחר אחגוג את יום הולדתי ה-16 ויום למחרת-האזכרה של אבא.אני רגילה לעצב במשפחה הזאת,אמי לא מראה חשיבות ליום הולדתי-אז ככה שזה הפך להיות יום רגיל לחלוטין.פחדתי להיתקל בדניאל או באחד מחבריו שהיו אצלו בבית,קשה לי..קשה לי לקום מהמיטה לשירותים..אני לא מסוגלת לדבר מבלי להתחיל לבכות,לא יכלתי להגיע לבית הספר מרוב בושה,מאי התקשרה אליי כמה פעמים אך לשווא,לא היה לי אומץ לספר לה או לדבר איתה.
•
״בוקר טוב מתוקה,איך את מרגישה?את מוכנה ללכת לבית הספר?״ אמי נכנסה בהתרגשות לחדר והרימה את התריסים
-״כבר בוקר..?״ מלמלתי בעודי מתמתחת
-״כן,עוד יום..״ אמי נאנחה והמשיכה ״הכל כמעט מוכן,אני אדבר עם המחנכת לגבי מחר..כתבת משהו לאזכרה?״ שאלה
-״כן..כתבתי משהו קצר...״ שיקרתי כדי שלא תדאג.
-״מעולה.הכנתי לך ארוחת בוקר,אני ממהרת לעבודה,אל תאחרי לבית הספר.״ אמי נישקה את מצחי ויצאה במהירות מהחדר.
יצאתי וראיתי את דניאל בוכה במיטתה
-״דניאל..מה קרה?״ התיישבתי בעדינות וליטפתי את שיערה
-״אני מפחדת שאהפוך להיות כמוך״ דניאל מלמלה והדמעות המשיכו לזלוג מעיניה
-״כמוני?״ שאלתי בבלבול
-״כמוך,עם בעיות נפשיות,אני לא רוצה סימנים ביידים,לא רוצה לבכות כל לילה,להקיא ולשתות.״
הייתה דממה,לא ידעתי מה להגיד לה,זרקו עליי פצצה..
-״מי אמר שתגדלי להיות כמוני?את תהיי מאושרת,עם הרבה חברים.״ ניסיתי לעודד אותה
-״אני מצטערת.זה לא היה בכוונה.״ דניאל מלמלה ומשכה את השרוול של הפיג׳מה כלפי מעלה
דניאל חיבקה אותי בחוזקה,הזרוע שלה הייתה אדומה ונפוחה,אותם סימנים שקישטו את גופי,התפשטו לעבר דניאל.
-״למה עשית את זה?״ שאלתי בבהלה
-״אני מצטערת..הילדים בכיתה צחקו עליי״ מלמלה בעודה בוכה  ״הם חושבים שאני מכוערת..חברה שלי אמרה לי שאבא שלי מת בגללי.אתמול הם זרקו עליי אוכל מהקפיטריה..למה הם ככ רעים אליי??״
שתקתי בזמן שטיפלתי בידה של דניאל,הרגשתי אשמה כבדה,פגעו בדבר הכי חשוב לי..
-״הם סתם ילדים מטומטמים,הם מקנאים בך.את ילדה מושלמת וחכמה,אל תתני להם להוריד אותך למטה.את חזקה.״ אמרתי לדניאל את מה שרציתי לשמוע כשהייתי באותו המצב.
-״א..את חוש..שבת?״ אמרה תוך כדי שניסתה לעצור את הדמעות
-״אני בטוחה.״ חייכתי והבאתי לה את הדובי האהוב עליה. ״תחזרי לישון,הכל יהיה בסדר.״ מלמלתי וקמתי מהמיטה
-״את כועסת שחיטטתי לך בדברים?״ שאלה באיטיות
-״ממש לא,אם תמשיכי עם זה,אני אכעס..וזה לא ייגמר טוב.״ ניסיתי להפחיד אותה תוך כדי שלקחתי את הסכין החדה שלי שהייתה מונחת על השידה ליד הדלת.
•
-׳בוקר טוב לך,מסננת.׳ מאי שלחה לי הודעה
-׳בואי אליי.׳ עניתי וסגרתי את הטלפון.אחרי כחצי שעה שמעתי דפיקה בדלת,מאי הגיעה
-״אז מה עושים היום?״אמרה בהתלהבות ונישקה אותי
-״סקס סמים ואלכוהול״ צחקתי ונעלתי את הדלת
-״מדהים.״ המשיכה ונכנסה למטבח בכוונה למצוא משהו לאכול
-״מגיע לי מזל טוב.״ מלמלתי
-״כן זונה,על מה?״ צחקקה והתחילה לאכול את הכריך שעמד על השיש
-״יום הולדת 16.״ אמרתי בעודי מחפשת בקבוק יין
-״מזל טוב.עם כל כמויות האלכוהול ששתית,לא נראה לי שתגיעי לגיל 60״ אמרה והצביעה על הבקבוק
-״את לא מכירה,איך את יודעת..?״ שאלתי וחיפשתי את הפותחן
-״תומר.״ אמרה ושתקה
-״מה תומר?״ התפלאתי
-״תומר,זה שבכיתה שלך,אני אחותו התאומה.״
-״אז איך זה שאני לא מכירה אותך?״ חקרתי אותה
-״ההורים שלנו התגרשו כמה שנים אחרי שאבי ניסה להתאבד אבל תומר הציל אותו,תומר נשאר עם אמא,ואני נסעתי עם אבא לניו זילנד..עד שחזרנו לפני כמה חודשים.״ אמרה והרימה את כתפייה
-״ואוו..ולחשוב שאנחנו מכירות כמה ימים.״ מלמלתי ולקחתי כוסות מהמדף העליון
-״אז אפשר להגיד שאני מכירה אותך טוב מאוד,תומר סיפר לי עלייך.״ אמרה בקלילות
קפאתי,לא ידעתי איך להמשיך את השיחה מכאן..לא ידעתי אם לעזוב את זה או לשאול אותה מה היא יודעת עליי
-״ו...אמ..מה..מה הוא סיפר לך עליי..?״ גימגמתי
-״שאת ילדה ממש חמודה,גם לא ידעתי שזאת היית את עד שהראתי לו תמונה שלך אחרי שנפגשנו בגג״ ענתה ולקחה את הכוס
-״לחייך״ אמרה ושתתה חצי מהכמות
-״שעוד מעט יגמרו.אמן.״ אמרתי במהירות ושתיתי הכל
כרגיל נסענו באוטובוס כדי להגיע לגג הבניין האהוב עלינו,אחרי ישיבה ממושכת התחיל לרדת גשם,צחקנו והתחלנו לרקוד בזמן שבגדינו נרטבו והאיפור נמרח
-״נהנת ביום ההולדת שלך?״ מאי שאלה אותי בעודה אוספת את שיערה הרטוב מהגשם במחסה שהגן עלינו
-״איתך,כל יום הוא יום מהנה״ אמרתי והורדתי את הסוודר שנדבק לי לגוף ״אני שמחה שהכרתי אותך״ נאנחתי
-״גם אני״ מאי הסכימה התקרבה אליי והחזיקה לי את ידי הקרה 
ישבנו צמודות אחת לשנייה בזמן שקולה של מאי נשמע ברקע,
-״תסתמי״ אמרתי והסתובבתי אליה
-״מה?אני לא שרה יפה?״ נבהלה
התקרבתי אל מאי עד שיכלתי לשמוע את פעימות ליבה,אחרי שניות ספורות
נישקתי אותה.הנשיקה הייתה מדהימה
היא המתנה הכי טובה שיכלתי לבקש.