החיים ללא ליה

יום ״כיף״ בבית הספר .2.

(יום לאחר ההתאבדות)
•
08:30
״בוקר טוב תלמידים״ מנהלת בית הספר נכנסה בלבוש שחור וזר צנוע של ורדים אדומים כדם-הפרחים האהובים על ליה  ״דניאל,הישאר כאן״ המשיכה לאחר שדניאל מיהר לצאת מהכיתה וניסתה לגרום לכולם לשים לב אליה
״אז ככה..״ נאנחה ״אתמול בערב שוחחתי עם אמא של ליה גספרוב...״ ושתקה אך לאחר כ4 שניות המשיכה בכאב ״ ז״ל ״,צרחות ובלבול עטפו את הכיתה הקרה מאהבה ״פאק.״ דניאל פלט ונעשה חיוור כסיד יבש.
״אני יודעת שזה קשה לכם,זה קשה לכולנו..ולכן חשבנו לעשות משהו נחמד לזכרה..אנו מבקשים מכם לכתוב לה מכתב..לא משנה כמה שורות או כמה מילים-תכתבו את מה שהנכם מרגישים.״ סיימה וסימנה למורה למתמטיקה לכבות את המקרן ולהפסיק ללמד. תוך כדי חלוקת הדפים ל׳יצירה׳ לזכרה הכריזה ״לאחר הפעילות אנו נאסוף ונבנה לה פינת זיכרון ליד מעבדת הביולוגיה,מעבדה 31 שהמועצה תיקח בה חלק וכך שכל אחר יוכל לבקר שם ולשים לה זר או צעצוע קטן..״ ולבסוף-יצאה מהכיתה להמשך עבודתה.
כמעט ואף אחד לא שיתף פעולה..כולם היו בשוק-וכך גם אני,אמילי-זאת שהוגדרה כחברה הכי טובה של ליה למרות שרבנו וניתקנו קשר לאחר חברות של שלוש שנים-ליה גספרוב..איננה. זה קשב לעכול,אין לה תחליף..מי לעזעזל יבוא בכל בוקר וישים מטאליקה ביוטיוב כך שהבנים ישתגעו וירצו לדפוק לה את הטלפון מכעס..?מי יברך את כולם או יציע עזרה בכל דבר אפשרי..?מי תהייה החברה הבאה שלי שאוכל לספר לה הכל ולצחוק איתה כדי לא לבכות?ליה..אני יודעת שמילאתי אותך בחרא,אבל אני מצטערת..וזה מאוחר מידי,אני מצטערת שלא הייתי שם כשהיית צריכה אותי.
-״יש לך שחור?״ דניאל בא לפתע כך שקולו הבהיל אותי
״ממתי אתה עושה דברים כאלה..?״ שאלתי והסתכלתי על הלב השבור שגזר במספריים
-״תשחררי את העט״ אמר והפעיל חוזק כדי להימנע מתשובה
-״אתה בצרות דניאל..המשטרה תאכל אותך״ עניתי ולבסוף שחררתי
-״אל תדאגי..בשביל זה יש לי את הקשרים הנכונים״ חייך חיוך מגעיל וחזר לחבורה שהייתה קטנה ממנו בשנה וחצי
•
״ליה״ התחלתי לכתוב מבלי לחשוב על המשך, ״אני יודעת שכל מה שאני אגיד לשווא אבל עדיין-סליחה..על הכל-בפעם המיליון..את היית וגם תשארי חברה מדהימה שלעולם לא אשכח-אני אוהבת אותך.תודה לך על שלוש שנים של חברות מלאה בעליות וירידות,תודה על כל הדאגה,האהבה וההשקעה שלך בי...״ כתבתי מכתב באורך של כ-שני דברים המסכמים שלוש שנים משמעותיות בחיי וסיימתי במשפט ״אני לעולם לא אשכח אותך״ ונישקתי את הדף עם הליפסטיק האדום שאני אוהבת,התחלתי לבכות וכאב חד הורגש בליבי הפצוע..איך אני אמורה להתמודד עם זה?איך אני אוכל לבוא להלוויה מבלי להשתגע ולהתחרפן ברגע שאראה את הגופה..?זה ככ קשה וככ מסובך..פאק...
״נגמרה השעה-תחזירו לי את היצירות שלכם״ המורה למתמטיקה הכריזה לחלל הכיתה לאחר שגם היא כתבה מכתב נחמד לאוסף שכל השכבה התבקשה להכין. ״אני יודעת שזה לא קל..תהיו חזקים-נעבור את זה ביחד.״ המשיכה ודמעות בודדות ירדו מעיניה והרטיבו את לחייה המלאות בסומק זול,זה היה יום שחור ועצוב..לכולנו,הלימודים נפסקו בשל המצב וכל מורה דאג לחזק את כולנו במילים סתמיות ללא כל משמעות,יכלתי לראות את דניאל מת מבפנים..הוא הולך לשלם על הכל.