החיים ללא ליה

ילדה קטנה אבל גדולה .4.

״מתוקה..את בטוחה שאת רוצה לחזור הביתה?״ סבתי שאלה אותי לאחר שהכרזתי שאני לא מוכנה להישאר בבית
״כן.תקחי אותי הביתה״ ציוותי ולקחתי את תיק בית הספר הורוד שלי,הרגשתי שמסתירים ממני משהו..לא סתם סבתא מדברת כל הבוקר בטלפון בדאגה ובחששות לגבי משהו שמכחישה..
״ומה עם בית הספר?״ שאלה בקול צרוד אך רך
״אין היום משהו מיוחד..שעתיים עברית,חשבון ומוסיקה..הביתה.״ אמרתי ופני נעשו כרציניות
״בסדר..הבנתי-הביתה.״ צחקה צחוק מאולץ ויצאנו לכיוון השער.
במשך כל הנסיעה לבי פעם בחוזקה כי ידעתי שמשהו קרה..לא יכלתי להזיז גופי,הרגשתי משותקת..מבלי לדעת איך או למה. אני רק רוצה לחזור הביתה-כמה שיותר מהר.
•
״אוקיי דניאלי,הגענו.״ סבתי נשמה בכבדות בזמן שניסתה לראות אם יש מישהו בבית
״תודה,אני אוהבת אותך,ניפגש ביום שישי או משהו״ מלמלתי כי מיהרתי לענייני.
״אבל תזה..״ צעקה אך סגרתי את הדלת ורצתי הביתה מבלי להקשיב לדבריה
לאחר ניסיון כושל לצעוק לאמא שתפתח נכנסתי דרך הדלת הפתוחה בחצר האחורית,הבית היה נראה רע,ריח של משהו רקוב עטף את כל הבית ואיתו קור מצמרר שסירב לעזוב.
״אמא״ צעקתי אך קולי הדהד ברחבי הקומה השנייה ונבלע,לא קיבלתי תשובה ולכן עליתי לקומה השנייה כדי לנסות למצוא אותה..
״אמא..את פה?״ המשכתי לצעוק ולפתוח כל דלת ודלת..אין סיכוי שהיא יצאה לעבודה בשעה מוקדמת מהרגיל.
הגעתי לדלת לחדרה של אחותי-ליה שהייתה מרוסקת ופרוצה כאשר הידית לדלת יצאה ממקומה,הצמדתי את ידי ודחפתי למטרת פתיחה,הדלת חרקה וגרמה לי ללחץ מוזר, ״ליה?״ מלמלתי בחולשה ונכנסתי
ריח רע וחונק בא מכוון האמבטיה,מלא מחשבות התרוצצו בראשי..מההגיונית ביותר עד למטורפת ביותר,ראשי התפוצץ ממחשבות..
שבילים רבים של עקבות שנשארו על השטיח האפור ולצידם-הסכינים של ליה.
״לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא״ מלמלתי לעצמי שוב..ושוב..ושוב..
אבל
האמבטיה יכלה להמחיש את מה שקרה לפני שעות בודדות,דם טרי וגושי צבע את חדר האמבטיה באדום כהה ואמבטיה עם מים צבועים ששם כנראה..מצאו את אחותי. עשרות כדורים בשלל צבעים התפזרו ברחבה ולידם בקבוקים עם אלכוהול..
נפלתי,הרגשתי בעיטה בלב שטלטלה את נשמתי.
״למה?!?״ צעקתי עד שקולי נעלם ופרצתי בבכי מר שלא הסכים להפסיק,רעדתי עד שהפסקתי להרגיש את רגליי וגם אז-לא היה לי אכפת מכלום,אני רוצה את ליה בחזרה!בבקשה!שמישהו יחזיר את ליה!