״נו מהההה סעמקקק״ צעקתי מעצבים כשהטלפון צלצל והעיר אותי בשבע בבוקר לאחר כ4 שעות שינה
״בוקר טוב״ קול של אשה מבוגרת נשמע מהצד השני של הטלפון
״בוק..ר ט..וב״ מלמלתי בזמן שניסיתי להפסיק לפהק מהעייפות
״הגעתי לעומר?״ שאלה ורפרופי דפים נשמעו
״כן,אני יכול לעזור לך במשהו?״ קולי הצרוד מהבוקר המוקדם שסירב להעלם נשמע
״היה לך..אה..קשר ל..ליה?״ קולה השתנה לרע..
״איזו ליה?״ שאלה רטורית נפלטה מפי..הכרתי רק ליה אחת
״ליה..גספרוב..בתי.״ מלמלה
״אכן,אנחנו חברים קרובים,מה שלומה?״ שאלתי וחיוך מאוהב קישט את פניי וגרם ללבי לפעום בחוזקה
״יש משהו שאתה צריך לדעת..״ אמרה ושתקה בפתאומיות
״הכל בסדר?״ החיוך נעלם
״מצאתי את הטלפון שלך מהנייד של בתי..גם כמו שהבנתי-ביקרת אצלינו בימים האחרונים,גם הציורים שלך היו ליידה באמבטיה..כש..כשהחליטה לסיים את חייה״ אמרה והחלה לבכות במרירות
״סליחה..מה?מה זאת אומרת?את בטוחה שאת מדברת על ליה?ליה שלי?״ שאלות רבות נפלטו מפי שסירבו להאמין לעובדה הקשה..״תוכל להגיע להלוויה?אני אדאג להכל!אני בטוחה שליה רוצה אותך קרוב אליה..אני אסמס לך את הכתובת ואת כל המידע..בבקשה.״ מלמלה לאחר שתיקה ארוכה
״ב...רו..ר״ גמגמתי ועצב תקף אותי..לא יכלתי לזוז ממקומי..בקושי הצלחתי לדבר מבלי לצרוח..
״תודה לך גברת גספרוב..משתתף בצערך..אנ..אני חייב לזוז״ סיימתי את השיחה הארורה וזרקתי את הטלפון לקצה השני של החדר מהעצבים שהתערבבו עם עצב.
לא ידעתי מה לעשות,ככ הרבה מחשבות התרוצצו בראשי,גופי רעד ולבי פעם..ופעם..ופעם..דמעות זלגו מעיניי וגרמו ללחיי להאדים,הדבר היחידי שעזר לי להתמודד עם האובדן זה..ציור,ליה אהבה את הציורים שלי..נפלתי לרצפה ברגע שהתחלתי ללכת לכיוון פינת הציור המלוכלכת שלי..הרגשתי שרגליי קפאו אך הייתי נחוש.
עיפרון ו..מחק..זה כל מה שהייתי צריך,
דמעות שזלגו מעיניי הרטיבו את הדף וגרמו לעיפרון להימרח וליצור כתמים מוזרים שקישטו והרסו באותו הזמן
לאחר עבודה קשה,הרבה מריחות וכתמים..יצרתי אותה..את ליה,מזכרוני,עם העיניים הבהירות,השיער הארוך והכהה,הנמשים והגומות..הכל..ליה-בשלמותה מזכרוני.
דפיקות נשמעו מכיוון הדלת
״בוקר טוב מתוק,הכל בסדר?״ אמי שאלה
״כן אמאאא,אני עסוק״ צעקתי וחזרתי לענייני
סירבתי לצאת מהחדר עד שהקאתי הכל החוצה,את כל הזכרונות המוגבלים שלנו..על כל השיחות מתחת לעץ בבית החולים..והנשיקה,לא שחכתי כלום,עשרה דפים בהם היא מופיעה,היופי שלה,הייחודיות שלה..הוצאתי הכל החוצה,לעולם שממנו נפרדה...
ליה,אני אוהב אותך..ולעולם לא אפסיק לאהוב..אני מבטיח.
YOU ARE READING
החיים ללא ליה
غموض / إثارةחלק 2 לספר ״החיים הדפוקים שלי״ הספר מתמקד בנקודות מבט שונות/צדדים שונים של הדמויות והחיים אחרי ההתאבדות של ליה..