תיבת פנדורה 0.2

72 5 0
                                    

דיבורים דיבורים
ושוב מתחילים התירוצים
״אני נורא מצטערת״
הילדה המסכנה שוב אומרת
לזייף בכי גם אני יכולה-
אולי את שחקנית,
אבל כולם יודעים שאני הרבה יותר טובה.

בואי נחזור אחורה לדקה
לאותם הרגעים בהם שכבנו ביחד במיטה
״למה את לא מנשקת אותי״
אמרה אותה ילדה בקול ילדותי אך רציני ובלחיי תפסה
״ללמד אותך לאונן?״ חזרה לאותו נושא יום אחרי
והחלה ללטף אותי בעודי חושבת על דרך לגמור עם זה

הבה נמשיך,דארלינג-
חשבת שזה נגמר? אפילו לא קרוב
בואי נחזור לאותם רגעים שגרמת לליבי לכאוב
ביקשת סליחה ורצית שאשכח
״אלו היו אקטים מיניים״ זה מה אמרתי לך

התרחקתי..
הרי את יודעת את הכל..משחקת אותה גאון הדור
ידעת באיזו דרך תרצי שאפול
לאחר הטרדה של כחצי שנה
שגם בה שיחקת אותה חלשה ומסכנה
אמרת שאת לא יכולה לעכל את זה
הרי בכל סיפור,
את תמיד מוצאת דרך להיכנס לזה- 
ולשחק אותה פגועה או כל דבר טפשי אחר

״יש לי פסיכולוג אם היא צריכה״
זה מה שאמי אמרה
בתקופה ההיא הגנתי עלייך
אבל לא עוד-
עכשיו אני רק צוחקת מהפתטיות שנשפכת מכל צדדיך

״הוא אמר לי ככה״... ״ההיא עשתה לי ככה״...
את בוכה לי בטלפון
כבר הפסקתי לספור..לפי דעתי כבר עברנו את המיליון
אותו בכי של תנין ואותו משפט שאת חוזרת עליו שוב ושוב
״את חברה לחיים״ אמרת לי את משפטך האהוב
משפט שאת אומרת לכולן..לא כך?
אז ילדה מסכנה שכמותך- תרימי כבר את המסך
ותראי לנו את פרצופך האמיתי
למרות שתגידי ששכחת 
עדיין תמשיכי לדבר עליי בכל שני וחמישי

Little bitch,you can fuck with me
אבל זה ברור שלאחר כל זה תבכי
והפעם אליי לא תתקשרי
ותודה לאלללללל שלא קיים- זה נגמר.
עכשיו אני יכולה ללכת לישון ולצפות למחר
אם פגעתי בך-מקווה שפגעתי בול
הרי אצלי אין פיספוסים
זהו כושר התרגול

אז תמרחי את המסקרה שמפוצצת לך את הריסים
תרטיבי את הכרית אולי בפעם העשרים
בזמן שאני לובשת את הכפפות
בשביל לתת לך עוד נוקאווט
שבסופו של דבר
אליו... לא תצליחי לצפות

The monster in my mind Where stories live. Discover now