החיים ללא ליה

מה לעזעזל חשבתי לעצמי? .9.

*אנני*

הרגשתי לחץ..לא ידעתי אם יראו או לא..גם לא מזמן סיימתי לימודי..אני מרגישה זרה-שזה לא המקום שלי..מה לעזעזל חשבתי לעצמי?
נכנסתי במהירות מהדלת הראשית והלכתי מכיוון המסדרון האינסופי לאודיטוריום שנמצא בקומה השנייה,זהו בית ספר גדול יחסית למה שהיה לי,ככה זה בבית ספר פרטי.
״חדשה?״ מישהי ניגשה אליי וקולה הרך עטף את אוזניי
״אמ..אה..כן״ גמגמתי וחייכתי קלות
״הי,אני אמילי״ הסתובבה אליי ואמרה בנחמדות..כאילו היא מנסה לכפר על כל הטעויות שלה
״הי..״ מלמלתי בטפשות ״אני אנני״ אך לבסוף דיברתי בביטחון
״את צריכה עזרה?״ המשיכה בנחמדות מבלי לעזוב
״תוכלי ללוות אותי?״ שאלתי למרות שלא רציתי לדבר איתה אחרי כל מה שקראתי ושמעתי..עכשיו אני יכולה לחבר את השם לפרצוף.
״ברור״ צחקקה ותפסה בידי הקרה למרות שהטמפרטורה בחוץ הייתה גבוהה מהרגיל ״בואי״ המשיכה והובילה אותי איתה לאורך המסדרון.
זה מרגיש שהכל עובר חלק..שזה יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי..
״אז מאיפה את?״ שאלתה של אמילי קטעה לי את חוט המחשבה
״אני..אה..מהדרום״ עניתי בגמגום בעודי מלפפת את קצוות שיערי באצבעותיי
״מגניב״ ענתה וצחקקה במהירות
חבורה של בנים עברה,הם היו נראים בוגרים מידי באופן מגעיל
״אה...אלה..״ אמרה אמילי מיד אחרי שקלטה אותי מתבוננת בהם וגלגלה את עינייה הבהירות
״אלה?מה איתם״ התעניינתי וחייכתי קלות
אמילי נאנחה בזמן שהסתכלה על מסך הטלפון שלה ותמונה של ליה הופיעה,הרגשתי שקיבלתי גל של אנרגיה לא מוסברת.
״דניאל...הוא מסובב פה את כל הבנות..״ אמרה והסתכלה עליו תוך כדי שצחק עם חבריו בדרכם לקפיטריה  ״כל נערות בנות ה16 מתאהבות בו..שלא נדבר על הקטנות יותר שפה.. אולי בהתחלה תחשבי שהוא חמוד אבל לא-אל תתקרבי אליו..הוא רק יפגע בך״ סיכמה בכמה שניות ונפרדה ממני לטובת שעתיים של מתמטיקה עם גב כריסטינה בחדר 241. לאחר ככמה שניות יכלתי להבחין באיזור מוגדר..עם הרבה פרחים שחלקם נבולים אך רובם טריים עם השם ׳ליה׳ בגדול ותמונה בגודל קטן עד בינוני ליד, ואוו׳ מלמלתי לאחר שהתקרבתי  וצילמתי בחשאי את הסטנד.. ׳נאהב אותך לנצח׳ אחד המורים כתב וחתם את שמו-ניסיתי לקרוא את המכתבים שהודבקו לקיר וכוסו וזכוכית עבה.
״קדימה כולם!״ צעק אנדי המורה לידיעת הארץ והבהיל אותי מעט- ״תיכנסו״ המשיך והחל לספור את כמות הילדים שהחלו להיכנס במהירות לחדר האודיטוריום הגדול והישן.
״אז ככה,הטיול השנתי״ החל את דבריו בשמחה רבה לאחר שכולם הפסיקו להתחלשש אחד עם השני  ״אני מציין כי כל ילד שיפריע ולא יקשיב להוראות המורים-יוחזר הביתה בכוחות עצמו והוריו יצטרכו לשלם על המונית שנזמין״ אמר וסימן לתלמיד להדליק את הסרטון
״מה עם סמים ואלכוהול?״ מישהו מהשורה האחרונה צעק לעברו לאחר הקרנת הסרטון
״וסקס?״ מישהו שישב לידי צעק גם כן והרוב החל לצחוק
״לא,לא ולא!״ כעס המורה קלות אך שמר על קור רוח ״בשום פנים ואופן לא!  כמה פעמים אני צריך לחזור על אותם הדברים?״ אמר והסתכל על התלמידים בזמן שהחזיק רשימה ארוכה יחסית עם כל הציוד הנדרש והחוקים שכולנו חייבים לציית להם במשך שלושה ימים.
הטלפון שלי צלצל ״תכבו טלפונים״ אנדי צעק וקטע את דבריו לכמה שניות בודדות
-*איך הולך?״* מספר לא מזוהה הופיע על גבי מסך הנעילה שלי
-״הכל בסדר...״ השבתי וחזרתי להקשיב למרות שזה לא עניין אותי
-*גילית משהו?* עוד צלצול קצר נשמע מכיווני, ״מי שזה לא יהיה,שקט!״ אנדי צעק וגלגלתי עיניים בזמן הכתיבה
-״אפילו שעה לא עברה..אני יודעת שלאמילי יש תמונה עם ליה על המסך ושיש מקום לזכרה שהוא ריק מאדם״ עניתי וכיביתי את הטלפון.

״נו...איך היה?״ אמילי מיהרה לבוא אליי לאחר שעתיים
״היה טוב..״ מלמלתי בזמן שניסיתי להדליק את הטלפון- *3 שיחות שלא נענו* הופיע לי הצג מיד לאחר ההדלקה.
״בואי,בדקתי ועכשיו אנחנו ביחד-מוכנה לשיעור ביולוגיה?״ אמרה בהתרגשות. ״יאיי״ עניתי וחייכתי חיוך מביך בזמן שתפסה את ידי, אני שונאת ביולוגיה..לאחר הבגרויות שנאתי כל דבר שהיה קשור לחקר האדם או ניסויים מוזרים עם צמחים שהייתי צריכה לזכור אותם ולספר עליהם.
•
״שעתיים של סבל!״ צעקתי לאחר שיצאתי ממעבדה 42 שהייתה מלאה בפוסטרים וגופים שונים
״בואי-נצא לאכול״ צחקה והובילה אותי לחצר האחורית שהייתה בגודל התיכון בו למדתי,הרבה תלמידים,שאריות של מגשי אוכל דהויים בצבע אדום וריח של סיגריות מהקירות הפנימיים שגרמו לי להשתעל קלות
״אז למה באת עכשיו?באמצע השנה?״ שאלה אותי בחיוך רחב לאחר שהתיישבנו בשולחן הצפוני שהיה הכי נקי מבין כולם
״אבא שלי..״ שיקרתי והרגשתי חולשה בגפיים ״הוא בחייל הים,אנחנו עוברים כל כמה שנים..״ אמרתי כי ראיתי פוסטר גדול של ספינה משונה על אחד הקירות
״אה..גם אני וליה..וחברה שלי אהבנו ים״ תיקנה את עצמה וניסתה להמשיך כרגיל
״ליה?אני יכולה להכיר אותה?היא הגיעה היום״ שיחקתי כלא מבינה
״לא..נראה לי היא חולה״ אמילי שיקרה והחלה לשחק עם טבעת התלתן הכסופה שהייתה בבעלותה
״היא בגילנו?״ סירבתי לעזוב את הנושא רק כי הייתי צריכה לגלות דברים חדשים
״כן,היא יותר גדולה ממני..היא בת 16 האמת״ חייכה
״והיא אוהבת את הילד ההוא שעבר מולנו בבוקר?״ חייכתי
״היא..אמ..אהבה אותו אבל היא הייתה עם חבר שלו,תומר״ החלה לדבר ולספר לי דברים שכבר ידעתי
״אני רוצה להכיר את דניאל״ קפצתי בדבריי וקטעתי אותה
״אנני...לא כדאי לך״ ענתה בזמן שסיימה את הכריך שהביאה מהבית
״אני רוצה.מה הוא כבר יעשה לי?ישבור לי את הלב?״ גיחחתי
אמילי שתקה..ראיתי בעיניים שזה רעיון רע אך הייתי נחושה בדעתי-הייתי חייבת לעשות את זה.

//////
הייי חזרתייי💕
מצטערת על זה שלקח לי הרבה זמן לעלות פרק..חוויתי מחסום כתיבה וכל השיט הזה.