סאמר היא נערה בת 16, יש לה תסמונת מיוחדת, אסור לגעת בבנים יותר מ-5 שניות, אחרת, זה יגרום לה להיות בבית החולים. היא ומשפחתה עוברים לעיר חדשה, בגלל החרם הרציני שעשו על אחותה. על היום הראשון סאמר הגיעה לבית החולים בגלל זה. סאמר נזהרת ומבטיחה שלא תתן לע...
לפני שהספקתי להגיב ידו אחזה בידי בחוזקה... ניסיתי מהר לשחרר את היד וצרחתי "אני אלך למיון בגללך!!! תעזוב אותי מהר בבקשהההה" צעקתיי והשתגעתי, הוא הסתכל עליי לרגע במבט מבין, זה בלבל אותי אבל התרכזתי ומיד שחררתי את ידי.. "בוא'נה!!" צעק וירק לרצפה 'כן, הוא ערס' חשבתי לעצמי. התרחקתי עוד יותר. "סאמר ועידן! מה זה צריך להיות??" המורה צווחה והחרישה את הכיתה בזמן שהוא נועץ בי מבטים. התיישבתי בכסא בשקט. פרסתי את ידיי על השולחן והנחתי את ראשי, הסטתי את ראשי לצד הנגדי של הערס, עידן. המורה התחילה ללמד ואני לא התרכזתי... הרגשתי שעידן הזה בוהה בי, זה לא גרם לי להרגיש בנוח בכלל. חלמתי בהקיץ, עד שהרגשתי אצבע נותנת דפיקות קלות על ראשי, העפתי את היד והבנתי שזה היה עידן. "תגידי, חדשה, מה זה היה הרגע?!?!?" לחש, "אני... לא משנה פשוט אל תגע בי.." הצבתי עובדה. "יש לך טראומה או משו, חמודה?" אמר בקול לועג. התעלמתי, בסוף השיעור חשבתי אולי לספר לכולם על התסמונת אבל .. כולם יבהו בי, וירכלו.. עדיף שלא. בהפסקה נשארתי בכיתה, ובאה אלי הילדה ממקודם, "היי מותק" התיישבה לידי, "אממ.. הי" אמרתי בעדינות, "מה זה היה הדבר הזה מקודם???" הסתקרנה, נאנחתי ושאלתי בעצבים "לא אמרת שתסבירי לי על מה שאני צריכה לדעת?", "שינוי בתוכנית!" צחקקה.. ניסיתי להתחמק אבל כבר לא היה לי כוח ופשוט אמרתי הכל במשפט, "בן יגע בי ליותר מחמש שניות, ויקרה לי משהו, זה יכול להיות איבוד הכרה, או עוד כל מיני.." עצמתי את עיניי. "די אחות!! לא.. נכון" ענתה בהלם. "דוקא כן" צחקקתי. הסברתי לה על זה ולבסוף אמרה "אל תדאגי, לא יקרה לך שום דבר, אני אעזור לך, כמו שומרת ראש" התפקעה מצחוק, ת'אמת, לא הבנתי למה, זה גרם גם לי לצחוק. "אגב, אני קיילי" הוסיפה.... והגבתי בחיוך קטנטן. הסתובבנו ודיברנו בחוץ, עברנו ליד הערס, עידן, ופשוט עצרתי אוטומטית..הוא נעץ בי מבט שגרם ללב שלי לדפוק במהירות מפחד. "הוא מפחיד אותך, אה?" שאלה קיילי כשגם היא עצרה לידי, "הוא מאיים כזה, נועץ בי מבטים מפחידים.." עניתי בלחץ, "תתעלמי, סתם ערס אידיוט"התחילה בלחש וגמרה בצעקה שהייתי בטוחה שעידן שמע, הוא נעץ בי מבט עוד יותר מאיים ומפחיד, מהר העלמתי את מחשבותיי, אמרתי לקיילי שאני רוצה להיות קצת לבד, והיא חזרה לכיתה, המשכתי ללכת לבדי, מסתכלת מאחורי כתפיי על עידן, עדיין בוהה בי, 'מה הקטע שלו?' חשבתי לעצמי. נתקלתי באיזה נער, הוא עצר להתנצל ואני מיד גמגמתי "זה בסדר!" והשפלתי את ראשי, הוא שם את ידו על כתפי ושאל אם אני בסדר, 'איזה חמוד הוא.' חשבתי בעומק כלכך שלא שמתי לב שהוא נוגע בי, התעלפתי..
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
