פרק 19

8.4K 420 32
                                    

                    ~נקודת מבט של ריקארדו~

הנסיעה עברה בשתיקה נעמי הביטה בחלון וחייכה לעצמה מעבר לשמלה שהיא לובשת שגורמת לי לרצות לקחת אותה כאן ממש ברכב ..החיוך שלה , החיוך התמים שלה כשהיא מביטה בבנייני מנהטן בפליאה גורמת לי לרצות להכיר אותה לעומק ,איפה היא גדלה ? מה גורם לה להיות כל כך לחוצה כל הזמן ? והתמימות בעיניים שלה בעיניים החמות שלה גורמות לי לרצות להרוס אותן ומצד שני לשמור עליהן.
המשכתי להביט בה וראיתי מזווית עניה שהיא שמה לב הנשימה שלה החלה להאיץ והלחיים שלה נהפכו לאדומות הסומק בלחיייה עלה עד לאוזניים שלה חייכתי מרוצה וראיתי שהיא מביטה למטה מובכת .
״קרה משהו?״ שאלתי מנסה להסתיר את החיוך
״אממ לא הכל בסדר ״ היא אמרה לא מביטה בי הקול שלה היה גבוה יותר מהרגיל והייתי צריך לעשות השתדלות רצינית כדי לא לצחוק.
״פשוט הפנים שלך אדומות קצת ,חם לך?״ שאלתי מודע לגמרי לעובדה שהיא סתם מובכת.
״ריקארדו״ היא אמרה ומביטה בי לפתע
״תפסיק אני יודעת מה את מנסה לעשות״ היא חייכה ולחייה עדיין אדומות
״אני ?״ שיחקתי את עצמי מופתע ״אני לא יודע על מה את מדברת״
״אוף איתך אתה סתם נהנה להביך אותי״ היא אמרה
״נכון אבל זה רק כי אני חושב שאת חמודה ״ אמרתי לה את האמת
היא לא הגיבה אבל ראיתי שהיא מחייכת חייכתי מרוצה והבטתי בפלאפון שלי ראיתי הודעה ממספר לא מוכר
היי,חייבת לומר שהתאכזבתי שלא נהננו כמו שצריך ..תן לי לפצות אותך .. אולי נצא הערב ? -שרלוט-

ניסיתי לחשוב מי זאת שרלוט ונזכרתי בלילה ששתיתי המון וחזרתי איתה לוילה למזלי לא קרה כלום בנינו..רשמתי לה במהירות
לא,תודה . איך לעזאזאל היא השיגה את המספר שלי ?.
הגענו לשדה תעופה נכנסו לשטח האווירי והמטוס שלי חיכה לי שם הבטתי בנעמי וראיתי שהיא קצת בשוק שנכנסנו לשטח האווירי זה הזכיר לי את את המבט הלא מבין שלה כשאמרתי לה להגיע שעה לפני הטיסה היא חשבה שזו טיסה רגילה שמחכים בתורים ,הבחורה לא מבינה שמדובר במיליארדר.

עלינו למטוס לחצתי יד לטייס שלי מת׳יאו נעמי הייתה ניראת מבולבלת מהגודל של המטוס חייכתי אליה והיא לחצה למתיאו גם את היד ״נעים מאוד שמי מתיאו אני הטייס הפרטי של ריקארדו מקווה שתיהיה לכם טיסה נעימה ״ הוא חייך אליה
״היי .נעמי ״ היא לחצה את היד ואמרה לו תודה רבה
התיישבתי והצעתי לה לשבת ליידי היא היססה מעט
״אני לא נושך את יודעת״ עדיין .. לעזאזאל אני חייב להירגע . היא התיישבה ליידי מחייכת ואז החלה לומר
״אני יודעת שזה לצרכי עבודה ריקארדו אבל זה חלום שמתגשם בשבילי ,אז אפילו שאני די מאוכזבת שהשתמשת בי כמזכירה כדי לשמור על השם שלך אני די מאמינה שהכל לטובה״ היא הביטה בי ושלחה לי חיוך שגרם לי לצמרמורת בכל הגוף.היא כל כך יפה .
חייכתי אליה
״את יודעת נעמי זה לא רק לצרכי עבודה ,יש לנו דייט הערב״
היא הסמיקה ונשכה את השפה .פאק.
״כן אני יודעת ״
״ בוקר טוב לכולם אנחנו מתחילים בהמראה מזג האוויר נעים יחסית בניו יורק 19 מעלות משך זמן טיסה משוער 7 שעות ו35 דקות במידה ודברים השתנו אעדכן״ מתיאו אמר וראיתי את נעמי נושמת עמוק ומביטה בחלון הידיים שלה החלו לרעוד והיא הייתה ניראת חיוורת .יש לה חרדת טיסה .
״נעמי הכל בסדר ?״
״כ..ן כן״ ״
״את מפחדת מטיסות?״
״זאת הטיסה הראשונה שלי..״ היא אמרה מביטה בידיים שלה שקועה במחשבות
הלם היכה בי הבחורה בת 23 והיא אף פעם לא טסה ? לא יכולתי שלא לתהות ..למה ? .. בא לי לקחת אותה לכל מקום שהיא רק תרצה באלי שהיא תסכל בפליאה על כל הדברים היפים שיש לעולם להציע כמו שהיא הסתכלה על בנייני מנהטן .
״זה כבוד גדול בשבילי להיות בטיסה הראשונה שלך ובטוח לא אחרונה״ חייכתי אליה לקחתי את ידיה הקטנות שרעדו וכיסיתי אותן בשלי היא הרימה את מבטה מיידינו השלובות והסתכלה עליי עם עינייה הטובות היא חייכה אליי וידעתי שמאחוריהן יש סיפור סיפור שלם שאני רוצה לדעת .. משתוקק לדעת.
פאק מה ניהיה ממני? אני חייב להירגע אני מתחיל להרגיש אליה דברים שאני לא חושב שאני מוכן להרגיש .. יש לי אימפריה לנהל .. הלוואי והייתי רק חרמן עליה זה היה הרבה יותר קל למרות שהיא לא מהבחורות שנופלות לרגליי בדרך כלל , את המזכירות הקודמות שלי הייתי מזיין גג עד שבוע מהיום שהן התחילו לעבוד ,ואיתה זה פשוט לא אותו דבר ..
״ספרי לי על עצמך״ מצאתי את עצמי אומר לה
״מה אתה רוצה לדעת?״ היא אמרה מהססת
״הכל״ אמרתי בכנות .
ראיתי שהיא מעט וחוששת
״גדלתי בברוקלין כל חיי אמא שלי במקור מצרפת היא עברה בגיל 19 לניו יורק הכירה את אבא שלי שהוא מפה במקור והתחתנה איתו״ היא החלה לומר מחייכת לעצמה שהיא מדברת על אימה .
״את מאוד אוהבת אותה לפי החיוך ״
היא הביטה בי לפתע במבט אחר קצת עצוב ״ מאוד ..היא נפטרה שנה שעברה והיא ..היא מאוד חסרה לי״ היא אמרה בכנות
שיט ,לא ציפיתי לזה .
״אני מצטער לשמוע״ ג׳ני אמרה לי שיש לה סיפור מורכב אבל היא לא פירטה לי כל כך .
״ממה היא נפטרה ?״ שאלתי קצת מהסס ראיתי שהנושא רגיש ולא רציתי ללחוץ עליה אבל מצד שני אני מת לדעת עוד על הבחורה הזאת. היא הביטה בי כאילו מאשרת שהכל בסדר
״מסרטן .. בשנה האחרונה ללימודים שלי גילו לה את המחלה והמצב שלה החמיר בצורה דרסטית וכמה חודשים לפני סיום התואר היא נפטרה״
״וואו איך הצלחת לסיים את התואר ?״ שאלתי מביט בעיניה שהיו נראות כל כך עצובות פתאום , רציתי לקחת את הכאב שלה רציתי לחבק אותה ומצד שני לא רציתי להלחיץ אותה יותר מידי אז הידקתי את ידי בידיה הקטנות היא הביטה בידינו והסמיקה
״אחרי שהיא נפטרה שקעתי בלימודים,כל היום רק למדתי ולא יצאתי מהחדר ..סיימתי בהצטיינות ״ היא חייכה והביטה למטה משום מה מובכת לומר שהיא סיימה בהצטיינות.
״ואבא שלך איך הוא הגי..״
״אבא שלי עזב אותנו כשהייתי בת 16 ..ו..הוא מעולם לא טרח ליצור קשר אחר כך״ היא אמרה במהירות .
הלם זה המילה המדוייקת למה שהרגשתי היא עברה כל כך הרבה ואם כל זה היא סיימה בהצטיינות את התואר ונשארה כל כך עדינה וטובה ..
״אני כל כך מצטער לשמוע נעמי .. את צריכה להיות ממש גאה בעצמך״ אמרתי לה בכנות .
היא הרימה את מבטה וחייכה אליי
״אל תביט בי ככה״
״איך?״ שאלתי
״ברחמים ,אני שונאת שמרחמים עליי ..כן החיים לא תמיד האירו לי פנים אבל אני מאוד שמחה במה שיש לי ״ היא אמרה בכנות .
״אני לא מרחם עלייך אני ..המום״
״חשבת שאני איזה מפונקת ממנהטן?״ כן הייתי בטוח שאת מפונקת ממנהטן .
״לא..״
״ריקארדו״ היא הביטה בי לא מאמינה לי .לעזאזאל היא מכירה אותי.
״גני סיפרה לי שיש לך סיפור מורכב ותמיד תהיתי למה את לחוצה כל הזמן אבל מצד שני את כל כך מאושרת וחייכנית ״ 
לא שיערתי שיש לה סיפור חיים כל כך ..קשה..
״אמנם יש לי סיפור לא פשוט אבל יש לי הרבה סיבות לשמוח.. עצב לא מביא שום דבר חוץ מעוד עצב ובחרתי להמשיך הלאה״ היא חייכה אליי ופתאום היא הייתה אפילו יותר יפה , העניים הכחולות והתמימות שלה ,הגומות שלה כשהיא מחייכת ..
הבחורה הזאת מסקרנת אותי כל כך ..בחיים לא התעניינתי כל כך בחיים האישיים של בחורה .. משהו בה מושך אותי ולא רק פיזית.. טוב בהחלט גם הייתי מת לקחת אותה כאן ועכשיו במטוס לשמוע אותה אומרת את שמי כשרגליה כרוכות סביבי
אני חייב להירגע .
״הכל בסדר ?״ קולה העדין של נעמי הוציא אותי ממחשבותיי וטוב שכך.
השתעלתי מעט ״כן..את רעבה?״
הבטן שלה השמיעה רעשים והיא עשתה פרצוף מתנצל ונראתה מובכת.
״אני אקח את זה ככן״ חייכתי אליה
קראתי לדייל והוראתי לו להביא ארוחת צהריים מפנקת בכל זאת השעה כבר 13:00 ..






My boss - הבוס שליWhere stories live. Discover now