״טוב שנזכרת באמת״ לחשתי לטוהר כשהגיע, ״מה היא רצתה?״ שאלתי. ״סתם, כלום לא משנה״ הוא אמר וגירד בעורפו, אין לי כוח לזה. אחרי חצי שעה של שיעמום שברובו, יותר נכון בכולו הייתי בפלאפון הם חזרו. ״בוא נלך הביתה״ אמרתי לאוהד כשחיבקתי אותו, ״מה קרה?״ הוא שאל, ״אני אספר לך אחר כך, רק בוא נלך״ אמרתי לו. ״טוב אנחנו נזוז״ אוהד אמר להם בזמן שהתקדמתי ליציאה, ״מה? למה?״ הם שאלו, ״אדל לא מרגישה טוב״ הוא שיקר שמעתי צעדים מהירים מתקדמים אליי, הסתובבתי וראיתי את טוהר. ״מה קרה?״ הוא שאל כשנעצרתי, ״סתם אני לא מרגישה טוב״ שיקרתי, ״זה בגלל שהלכתי עם שירה?״ הוא שאל, ״לא״ עניתי. ״אז..״ הוא אמר, מחכה שאני אמשיך אותו. ״כלום כואב לי הראש זהו״ אמרתי שוב, ״את משקרת״ הוא אמר, ״לא אני לא״ אמרתי והמשכתי להתקדם. ״מה יש לך?״ הוא בא אחריי ותפס ביד שלי. ״אין לי כלום, דיי טוהר שחרר״ אמרתי, שחררתי את היד שלי ממנו והמשכתי להתקדם.
כשהגענו עליתי לחדר, החלפתי בגדים ועליתי למיטה, השעה הייתה 00:34 היה דיי מאוחר אבל לא הצלחתי להרדם. אוהד נכנס לחדר שלי וסימן שאפתח את הפוך כדי שישכב לידי. ״מה היה כשהייתי בסרט?״ הוא שאל, ״זה טוהר״ אמרתי. ״מה הוא עשה?״ הוא שאל והיה אפשר לשמוע על הקול שלו שהוא טיפה עצבני. ״כל פעם שאני צריכה אותו הוא מוצא תירוץ ללכת עם שירה, זאת כבר פעם שנייה שהוא עושה לי את זה״ אמרתי, ״את רוצה שאני אדבר איתו?״ הוא שאל, ״לא״ עניתי. ״פעם הבאה שזה יקרה אני אדבר איתו״ אמרתי. אחרי חצי שעה בערך נרדמתי.
קמתי בבוקר, והיום יש שביתה. נכנסתי למקלחת, שטפתי פנים וירדתי לסלון. שכבתי בספה ושמתי את סדרה חדשה שהתחלתי לראות ״שלטון צללים״. אחרי שני פרקים העברתי לשלישי וליאן ירד במדרגות. ״למי יש מחר יום הולדת?!?״ הוא אמר וקפץ עליי. ״ליאן אני לא נושמת״ אמרתי מנסה להרים אותו ממני, הוא נתן לי אולי מיליון נשיקות בכל הפרצוף וקם למטבח. שכחתי לגמרי מהיום הולדת שלי (ושל אוהד), מחר כולם אמורים להגיע לפה, והולך להיות פשוט מושלם. ״אני רעב״ הוא אמר, ״אתה רוצה שאני אכין לך?״ שאלתי בציניות, ״לא לא תודה״ הוא אמר וצחקנו. כן, אני אסון במטבח, או בכל דבר שקשור לזה. ״תחכה שברכה תקום״ אמרתי לו, ברכה זאת העוזרת שלנו, היא מבשלת, מנקה, מכבסת.. כל מה שקשור לבית, והיא גם אחראית על הגנן שלנו ועל הברמן שמתפעל את הבר בבריכה באירועים מיוחדים. וכן היא גרה אצלנו, יש לה קומה משל עצמה, עם מטבח, סלון, חדר שינה, מקלחת ושירותים.
אחרי עוד פרק שסיימתי לראות היה לי דיי משעמם, יש יום יפה בחוץ, למה שאני לא אקרא לבנות ונצא להשתזף?? התקשרתי לרון, ליובל ולעומר (עוד חברה טובה) והן אמרו שהן חמש דקות אצלי. נכנסתי לחדר ואוהד היה עדיין ישן, כמה אפשר לישון?!? נכנסתי לחדר ארונות וחיפשתי בגד ים. שמעתי את ברכה קוראת לי דרך האינטרקום, ״אדלוש״ היא קראה, ״כן ברכה״ עניתי. ״חברות שלך הגיעו״ היא אמרה, ״אני יורדת״ עניתי. ״עוד לא שמת בגד ים??״ יובל שאלה, ״אני לא יודעת מה לבחור״ עניתי וצחקנו. ״אוהד קום״ ניערתי אותו כדי שיעוף לי כבר מהחדר. ״נווו אוהדד״ צעקתי, ״אני קם סתמיי״ הוא אמר בקול של אחרי שינה ושפשף את העיניים שלו. הוא נעמד וראה אותן (את הבנות) וחייך, ״שמנה״ הוא אמר ליובל בצחוק ו״צבט״ אותה בבטן. אני חושבת שיש בניהם משהו, אבל אני לא בטוחה. ״סוף סוף״ אמרתי אחרי שהוא יצא בזמן שסגרתי את הדלת. אחרי התלבטויות רבות בחרתי, יותר נכון הן בחרו לי את הבגד ים הזה:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ומעל שמתי סתם גופייה של אוהד בצבע לבן שהייתה עליי פתוחה בצדדים ובאורך של שמלת מיני. ירדנו למטה וליאן ואוהד ישבו בסלון, ״אתם יוצאות לבריכה?״ הם שאלו, ״כן״ אמרתי.
ישבנו ומרחנו על עצמנו Nivea, ״אז מה הולך להיות מחר?״ עומר שאלה והתכוונה ליום הולדת שלי ושל אוהד. ״אממ.. בבוקר יבואו אלה של הסידור בלונים והשולחנות...״ והמשכתי להסביר לה, ״והזמנתם את שירה?״ היא שאלה, ״אני לא הזמנתי, והאמת אין לי מושג אם אוהד הזמין, אני מאוד מקווה שלא״ עניתי. ״היא תדחף כמו שהיא נדחפת לכל מקום״ רון אמרה. ״אז מה קורה בינך לבי..״ באתי לשאול את יובל מה קורה בינה לבין אוהד ובדיוק אוהד נכנס עם הבנים. ״וואי ואי וואי סחורה מהוואי״ שגיא אמר, ״סתום תפה״ אוהד אמר לו. הם ישבו איתנו ואחרי חצי שעה ליאן נכנס עם החברים שלו, אוי לא! החברים של ליאן, איך להגיד.. ערסים, מאוד אבל. חוץ מאחד בשם גל, הוא חבר ממש טוב של אחי והוא תמיד אצלנו והוא סוג של עוד אח שלי. אבל כל השאר פשוט נוראיים. ״בוא רגע״ אמרתי לליאן ומשכתי אותו מהיד הצידה, ״מה נראה לך?״ שאלתי אותו בעצבים, ״מה?״ הוא שאל לא מבין. ״מה אתה מביא לפה את החברים הערסים שלך״ עניתי, ״תעיף אותם״ הוספתי אחרי שנייה, ״למה לי״ הוא אמר בהתחכמות. ״דבר ראשון אתם לא יכולים לשבת פה כי מחר אני ואוהד חוגגים פה ואני ממש לא רוצה לראות את הבקבוקים של האלכוהול ושל הבירות שחברים שלך זורקים פה״ אמרתי והוא חיכה שאני אמשיך. ״דבר שני..״ אמרתי ובאתי להמשיך ובדיוק גל קטע את השיחה שלנו, ״שמע לא מתאים שבאנו לפה״ הוא אמר לליאן ועמד ליידי. ״למה?״ ליאן שאל, ״מה אחי יש פה ילדות בנות 16, סתכל סתכל את עימרי״ הוא אמר, הסתובבנו וראינו את אחד החברים של ליאן מתקרב לרון. ״עימרי״ ליאן צעק לו, הוא הסתובב אלינו ״תפוס מרחק״ הוא אמר לו ועימרי הזה חזר לצד השני. ״זה בדיוק מה שבאתי להגיד״ אמרתי וליאן חייך אליי ונתן לי נשיקה בלחי, ״בואי בואי״ הוא אמר לי וחיבק אותי מהכתפיים. ״טוב יאללה תתקפלו נלך אליי״ גל אמר וחייכתי אליו, הוא בן אדם טוב. ״מה למה??״ הם שאלו בטון של הערסים, ״ככה״ ליאן אמר. הם התקפלו ויצאו מהשער של הבית.
