הוא התקרב אליי וכעת היה במרחק ספור ממני וממירנדה. הוא הרים את ידו וליטף את ראשה. הבטתי בהם וחשבתי כמה הם דומים אחד לשני - אבא ובת. הוא הרים את עיניו אל שלי, עיניו היו אדומות ורטובות וצבען בער באפור.
"לוסינדה, של מי התינוקת הזאת?" קולו היה שבור, בדיוק כמו הלב שלי.
התפללתי שיקרה משהו והשיחה הזאת תיפסק. לא הייתי מסוגלת לשקר לו, אבל באותו רגע גם לא הייתי מסוגלת לחשוב על זה שהוא יגלה את האמת. לא בטוחה למה אבל לא הייתי מוכנה לזה. אולי זה יישמע רע, אבל רציתי שיכאב לו כמו שכאב לי...
פתחתי את פי אבל הבכי של מירנדה משך את תשומת ליבי. לראשונה מאז שנולדה הודיתי על כך שהיא התחילה לבכות. "אני צריכה את המוצץ האחר שלה" מלמלתי לעצמי.
איידן שעדיין היה נראה כמישהו שנמצא בשוק הביט שוב במירנדה והושיט את ידיו "אני אחזיק אותה, את יכולה לחפש את המוצץ"
קולו היה חלש, משהו בו היה שונה. הבטתי במירנדה ואז בו והושטתי לו את גופה הקטן והשברירי, הוא החזיק אותה בעדינות. הבטתי בידו שרעדה קלות כשהחזיק אותה, הוא בחן אותה בעיניו ונידנד אותה בשקט. מיהרתי לחדר כדי למצוא את המוצץ האחר שלה וכשמצאתי אותו נעמדתי לכמה דקות בחדר. התחלתי לחשוב על מה שאצטרך לומר לאיידן ברגע שאחזור לסלון. איך אני עושה את זה?
מרוב המחשבות כמעט ולא שמתי לב שהבכי של מירנדה נפסק. צעדתי אל הסלון ומצאתי את איידן יושב על הספה כשמירנדה בידו, ישנה. כנראה שאיידן לא שם לב שאני עומדת, ועמדתי ככה מספר דקות והבטתי בו. אף פעם לא ראיתי יופי כזה, יופי שעבר למירנדה במאה אחוז. הוא נראה כל כך שונה מהשנה הקודמת, איך בן אדם יכול להשתנות כל כך בשנה?
חיוך קטן עלה על פניי. איידן הוא היחיד שהצליח לגרום לה להפסיק לבכות כל כך מהר. איידן הסתובב לכיווני וחייך "היא נרדמה"
הנהנתי אליו "אני רואה"
הוא המשיך לחייך חיוך עצוב. יכולתי להישבע שראיתי את העיניים שלו דומעות. "איך קוראים לה?" הוא שאל בזמן שמביט בה.
כחכחתי בגרוני ולחשתי בשקט "מירנדה"
למשמע התשובה היא צחק צחוק קטן וחייך חיוך נוסטלגי ומלא בזיכרון ועבר. ידעתי מה עבר בראשו באותו רגע - כל מה שעברנו. החיים הקשים שעשיתי לו ברגע שהבנתי שהוא בירר עליי דברים וגילה שאמא שלי הייתה חולה. או כשהשתכרתי במסיבה שלו בגלל ההחלטה של אמא שלי להפסיק עם התרופות, או כשהיא נפטרה ואיידן בא לבקר אותי ולהזכיר לי שבמשך כל הזמן הוא דאג לי וצפה בי - מרחוק.
הוא הרים את עיניו, מסכים איתי לגבי הזכרונות המשותפים. חיוכו ירד לרגע ועצמות לחייו התהדקו "ומי האבא?"
השפלתי את מבטי לרצפה. כל כך התחננתי שלא איאלץ לענות על השאלה. הוא הזיז את ראשו בצער בזמן שהביט בי, הוא המשיך להביט במירנדה בזמן שהיא ישנה בזרועותיו. הוא ליטף את ראשה ולאחר מספר דקות חזר להביט בי "היא נורא קטנה. מתי היא נולדה?"
YOU ARE READING
My Angel Or My Devil
Romanceהסיפור מספר על לוס בת ה-20. היא נערה עצמאית שעובדת כמלצרית בשביל להרוויח כסף לטיפולים של אמה החולה בסרטן. היא נערה עקשנית ומציאותית שלא מאמינה כלל בחיים הטובים. במהלך הסיפור לוס תפגוש דמויות רבות, היא תעבור חוויות רבות, קשיים רבים... רובם יהיו קשור...
