מאחורי המחשבות

טום: ערב בנות

איך אני אוהב קורנפלקס. 

כאילו אני לא יכול להסביר את זה. קורנפלקס זה פשוט החיים. הייתי חיי על קורנפלקס אם הייתי יכול. 

וואלה למה שאני לא אחיה באמת על קורנפלקס?! 

"אתה עף היום בערב מהבית." נטע הודיעה. היא לא תתן לי לחיות על קורנפלקס.

רגע, מה עף. דירה שלי, מה זה עף, מי היא חושבת שהיא?

"מה, למה?" דירה שלי ובא לי עוד קורנפלקס. 

"סוף סוף כל הבנות פנויות, אז אנחנו נפגשות אצלנו. אז אם לא באלך להיתקע בחדר עד מחר... אני ממליצה לך לצאת."

זה לא בסדר מה שהולך פה. אני נמצא בדיקטטורה. הדירה היא גם שלי ואני יכול להישאר פה אם אני רוצה. 

וגם מה פתאום היא מודיעה לי מעכשיו לעכשיו? אני איש עסוק, יש לי לו"ז. והוא כלל לצפות טלוויזיה עד 2 בלילה.

"אבל למה התראה כזאת קצרה, מאיפה אני אפליץ לעצמי עכשיו תוכניות?" במקום הטלוויזיה?!

"אוי נו מה אתה חופר. כל התכניות שאתה עושה אלה תכניות שקבעת שנייה לפני."

זאת דיקטטורה אני נשבע! איזה שניה לפני, מהבוקר אני בונה על הטלוויזיה הזאת. 

טוב, מאור רצה קצת תמיכה נפשית אחרי הפרידה שלו ודחיתי אותו בטענה שיש לי תוכניות... שהן היו בתכלס הטלוויזיה. 

אני חבר טוב.

"פסדר אני אלך למאור, גם ככה קשה לו אחרי הפרידה." נפלט לי קצת קורנפלקס מהפה וזה פגע בה. חחחחחחחחחח

"יא, הם נפרדו? הוא ממש אהב אותה." אהב... אפשר להתווכח על האהב, אבל עם איך שהוא מתמודד עם זה עכשיו אני כבר לא בטוח מה הוא רצה ממנה. מתחילת הקשר הוא אמר שזה לא יצליח.

"כע, הוא רצה שהיא תבוא להכיר את ההורים והיא אמרה שיש לה תכניות אחרות... הן היו להיפרד ממנו." משכתי כתפיים. היא כנראה גם ידעה שזה לא יחזיק הרבה זמן. 

כשהוא סיפר לי את זה אני פשוט בכיתי מצחוק! אני נשבע שהייתי משתמש בתוכניות האחרות האלה אם הייתי נפרד ממישהי בעתיד. 

אפילו שלא נראה לי הקשר עם נטע יגמר בקרוב... 

טוב לי, אז אין סיבה שהוא יגמר בכלל. 

"אל תצחקי, לא יפה. יש לו לב חלש לילד." חייכתי כשהתחילה לגחך.

"טוב, טוב. תקשיב, אבל לפני שאתה יוצא, אתה עובר בסופר קונה לנו יין ומאפים." 

ידעתי שזה יקרה. ידעתי. רק חיכיתי לרגע שהיא תשלח אותי לעשות משהו. 

דיקטטורה אני אומר!

"עכשיו זה סתם ניצול. למה לטרטר?" נאנחתי.

"אז אתה תישאר לנקות את הבית ואני אצא עכשיו לקנות הכל."

לא! בחיים לא לנקות את הבית. אוף למה היא תמיד משתמשת בקלף הזה. 

"בסדר, אני אקנה..." רטנתי.

"יופי. מה נראה לך כדאי לי להזמין? סושי או מוקפץ?"

"לכי על סושי, יש לחברות המוזרות שלך קטע עם בצק." יואו המיטל הזאת פסיכית! מי מפסיק לאכול בצק כי בא לו? מדובר פה בפסטות, פיצות, לחם... אני הייתי מנתק קשר.

"אז סושי. המספר של הסושייה עדיין על המקרר?"

"כע... מרוב דברים על המקרר כבר לא רואים מקרר." מלמלתי.

---------------------------------------------------------------

יאללה מה חשבתם?