"שיגעת אותי. הפכת אותי לבחורה, לרכרוכית, ובאותו הזמן לבריון משוגע- לא. תקשיבי." אני קוטע אותה כשהיא פותחת את פיה לעצור אותי ממעלה חלונה, כי אני יודע שהיא תגיד לי ללכת. העיניים האלה שלה מגלות הכל, חושפות שהיא כועסת- ובצדק בעצם. "אני מרגיש שאני לא יכול לחיות בלעדיך, את הופכת אותי לקלישאה, לרעיון של בחור מאוהב, את הופכת אותי ל..." אני לא יודע איך להשלים את המשפט אפילו. אני רוצה פשוט להפסיק לדבר ולבהות בפנים שלה לנצח. אני רוצה להקפיא את השנייה שבה היא מביטה אל תוך העיניים שלי, והמבט שלנו נפגש. אני רוצה שהמבט הזה לא יקטע לעולם, ושהיא תמשיך להסתכל בעיניים שלי, ואני אוכל לטבוע בעיניים שלה. לטבוע באהבה העצורה שלה.
אבל אני יודע שאם אני לא אמשיך לדבר היא תסגור את החלון. היא עקשנית מדי, היא לא תוותר לי בכזאת קלות, והיא לא תתן לעצמה לטבוע בעיניים שלי, לכל הרוחות- היא לא תסכים אפילו לשקוע בהן.
"כשאני מסתכל לך בעיניים אני מרגיש כאילו אני עוד רגע טובע. אם אני אסתכל עלייך עוד שנייה אחת בלי לחבק אותך, אני אטבע. אני אתייאש מלנסות להנצל ולצוף בחזרה אל האוויר. תביני- את האוויר שלי. אני אוהב אותך, ואני יודע שאת אוהבת אותי. אני מוכן להשתטח מול הרגליים שלך אם רק תודי בכך, אם רק תסלחי לי. בשביל הסיכוי שזה יקרה אני אחצה יבשות, אני אחצה אוקיינוסים- זין. אני אחצה את היקום בשבילך. היקום שלי הוא בעיניים שלך. היקום שלי הוא את. בלעדייך אין לי חיים.
אם לא תקחי אותי בחזרה, שנינו נמשיך הלאה. אני לא אומר שלא. שנינו נמצא עוד מישהו, או מישהי, ונצא איתו או איתה, ואת תתאהבי בו, ותתחתני ותחיי חיים מאושרים, כי את התגלמות האושר. איך תוכלי לא לחיות חיים מאושרים? אבל אני אולי אחשוב שאני מתאהב בעוד מישהי, אני אתרגש קצת לראות אותה, ואני אוהב את האישיות שלה, ואני אוהב את הגוף שלה ואת מה שהוא עושה לי, אבל יום אחד אני אראה אותך ברחוב, ואת תחזירי לי מבט, ואני ארגיש כמו שאני מרגיש עכשיו. כמו קלישאה. כמו הרעיון של אהבת נעורים טהורה. ואני אבין שבלעדיך כל החיים שלי הם בולשיט אחד גדול. אז מה שאני אומר הוא- תקחי אותי בחזרה?" אני מרים אצ היד שמחזיקה את זר הפרחים. אך נראה שבלהט הדברים הוא נפל על האספלט של מגרש החניה שלה. אז אני מתכופף ומרים אותו, מסדר קצת את הפרחים. אך כשאני מרים את מבטי להביט ביופי המדהים שלה שוב, אני רואה חלון סגור ואור כבוי. או שהיא דחתה אותי או שלא היה לי אומץ ושום דבר מזה עוד לא קרה. אני בוחר באפשרות השנייה.
