לקרוס - collapse

פרק 18 - פרק מיוחד

'Cause I'm young and I'm dumb
I do stupid things when it comes to love
And even if I always end up crying
Well, you can't blame a girl for trying.
פרק 18- פרק מיוחד- הפעם חוזרים לעברה של אלה.
הטעות הראשונה

אני אקח המבורגר״ אומרת אלינור והיא האחרונה להגיש את התפריט שלה למלצר, הוא מחייך אליה מחצית חיוך ואוסף את תפריטה.
כשהוא מתקדם אל עבר המחשב ומקליד את ההזמנה שירה ממלמלת לעברנו ״הוא נראה טוב...״
״נו! קדימה תתחילי איתו..״ לי אומרת בחצי צחוק.
״אממ... סליחה? אפשר בבקשה את תפריט ה׳מיוחדים׳ שלכם? הייתי רוצה להזמין אותך..״ לי מחקה בהגזמה את שירה בתנועה סיבובית של אצבעותיה סביב שיערה ומעלה את קולה שישמע נשי יותר. אני ואלינור צוחקות בקול רם ושירה מאדימה.
טעיתי כששפטתי אותן, הן גרמו לי להרגיש שייכת בתוך דקות ספורות. בכל בדיחה שנאמרת ואיני מבינה אותה הן מסבירות ישר את ההקשר, חוויות מהעבר וסיפורים שקרו להן או לאחרים.
״זה עדיין עדיף על המאבטח שהתחיל עם אלי...״ אומרת שירה כמן הגנה על עצמה. מעבירה את הנושא כמה שהיא יכולה. אלינור מעצימה את צחוקה לשמע שירה ואחריה גם לי.
היא נרתמת להסביר לי ולשתף אותי בבדיחה- ״לפני שנה, בטיול השנתי שלנו, היה לכיתה שלנו מאבטח שקצת נדבק לאלי.. הוא היה שומר עליה במיוחד ותמיד מנסה ללכת לצידה. באחד הימים הוא התיישב איתנו בספסל ואמר לה: ״אם כל הבנות בעולם היו נפצעות, את הראשונה שהייתי מטפל בה״.״
הן השלימו זו את זו כשצוטטו אותו וצחקו בשנית.
לי המשיכה: ״מאז אותו רגע המשפט הופץ בשכבה וכל פעם שמישהוא רוצה להתחיל עם מישהוא, אפילו אם זה בצחוק, הוא אומר לה את המשפט הזה.״
״גם לך רועי אמר אותו?״ אני שואלת בצחוק. היא מעלה את חיוכה לשמע שמו ואומרת: ״ לא, רועי הוא מאוד... איך אני אגיד את זה..?״ היא מחפשת במוחה מילה מתאימה לניסוחה.
״חנון.״ שירה קוטעת אותה בגסות שמאפיינת אותה.
״רועי? חנון?״ אני מופתעת לשמוע שזה מה ששירה תופסת מרועי, שהוא נראה כה שקול ובוגר ואחראי. אומנם לא הכרתי אותו באופן אישי ומעולם לא דיברתי איתו ישירות, אבל הוא משדר זאת בעמידתו הזקופה והבטוחה שלו.
״לא.. זאת אומרת הוא היה חנון, אבל עכשיו אני ממש לא חושבת ככה..״
״מה איתך אלה? היה לך מישהוא?״ אלינור מניחה את ידיה על השולחן.
״לא...״
״אף פעם לא היה לך מישהוא?״ שירה מרימה מעט את קולה.
״לא.. כאילו כן, היה.. אבל זה היה ממש ממזמן״ אני משפשפת את ידי על מכנסי כי הן לחות... אני מתחילה להלחץ מהכיוון החדש של השיחה.
״כמה זמן הייתם ביחד?״ עכשיו אלינור שואלת שוב.
״חודש...״ אני עונה בקצרה, מקווה שהן יבינו את הרעיון. אני לא מעוניינת לפתוח את  הנושא.
״למה זה נגמר כל כך מהר..?״ עכשיו זאת לי ששאלה, ואני מתחילה לתהות האם הייתי צריכה לשקר ולהגיד שלא היה לי מעולם...
״זאת הייתה טעות מלכתחילה...״ אני מנסה לצאת כמה שיותר נקייה, עם כמה שפחות שקרים מהסיפור.
״בטח סטוץ שהתמשך מידי... קרה לי יותר מידי פעמים״ שירה צחקה וניסתה להקליל את האווירה.
*****
15.5.2017
אלה
שרה דפקה על דלתה קלות, חיכתה לשמוע את תגובתה מצידו השני של הקיר. וכמו שציפתה, ענתה לה בתה ״כן?״
״ללה? זו אמא, אני רוצה להכיר לך מישהוא״