התכלית שלי 3-סיפורם של המקוריים

פרק 45- כיצד להמשיך הלאה

כעבור שבוע~

נ.מ קלאוס

היא נראתה מהורהרת, ומוטרדת לא היה קשה להבחין בכך ומדוע, היא ואלייג'ה לא דיברו רבות מבטיהם היו מועטים וחטופים לשבריר של שנייה,

"הכל בסדר?" קטעתי את מחשבותיה ושאלתי, "כן, אני חושבת" היא השיבה,

"תני לי לנחש, אלייג'ה" זרקתי לעברה ולגמתי מכוס היין שלי,

"באמת שסלחתי לו, אבל לא נראה לי שזה יהיה כמו שזה היה פעם, אני מבינה שהוא לא זכר כלום שקרוב למדי מבולבל מאוד,

שהוא היה בן אדם אחר ושונה ממי שהוא היה באמת,

אבל הוא דקר אותך, והשאיר אותי למות, זה אף פעם לא יחזור כמו שזה היה"

היא הסבירה,

"את צודקת זה אף פעם לא יחזור ליהיות כמו שזה היה פעם, אבל זה תמיד יהיה הדבר הקטן הזה בליבנו,

אני חושב שכדאי לך ולאלייג'ה לדבר ולהבהיר את כל העניין הזה, בסופו של דבר גם אם לא תרצי בכך זו החלטה שלך איך להמשיך הלאה" הסתכלתי בעיניה והשבתי,

"אתה צודק, תודה קלאוס" הסתכלנו עמוק בעינינו אחד לשני...

נ.מ אלייג'ה

התיישבתי במרפסת האחוזה והסתכלתי לשמיי הבוקר, יום יפה בניו אורלינס אחרי הכל,

"אלייג'ה" היא קראה לי בקולה הקטן, "היילי-" אמרתי, "הכל בסדר?" המשכתי ושאלתי,

"האמת היא שאנחנו צריכים לדבר" היא השיבה, "את צודקת" הסכמתי,

"תראה אלייג'ה כבר סלחתי לך, אבל עדיין קשה לי לשכוח איך שדקרת את קלאוס ואותי השארת למות, אני מבינה שאתה לא זכרת שום דבר בייחוד אותנו, אבל עדיין אני חושבת שכדאי שנמשיך הלאה,

אלייג'ה אני אף פעם לא שנאתי ואני אף פעם לא אשנא אותך אבל אני כבר כמה ימים מסתובבת פה באחוזה כמו רוח רפאים ולא מפסיקה לתהות לגבינו" היא אמרה,

"את צודקת, כדאי שנמשיך הלאה בייחוד לך היילי מגיעה הזכות הזאת להמשיך הלאה סבלת מספיק את העבר לא נוכל לתקן אבל את העתיד את תוכלי לשפר לעתיד טוב יותר בעזרת ההחלטות שתקבלי עכשיו בהווה"

סיכמתי, התקרבתי לעברה ונישקתי את מצחה...

...

כעבור חודשיים~

נ.מ אליס

כל כך התרגשנו, אין ספק אני וכריס עברנו הרבה מאז תחילת השנה, זהו אנחנו פאקינג בטקס סיום הלימודים שלנו, אנחנו כבר לא תיכוניסטים מתבגרים,

המנהל חילק תעודות הצטיינות לתלמידים אני וכריס היינו מהתלמידים שסיימו בהצטיינות תיכון, הגיע סוף הטקס העפנו את הכובעים למעלה.

"כל הכבוד קטנה שלי" הנרי התקדם לעברי, רצתי לעברו וחיבקתי אותו חזק נישקתי את שפתיו וכך גם הוא.

לילה~
חזרתי מהנשף, כריס הלך לקווין ואני חזרתי יחד עם הנרי לאחוזה...

נ.מ הנרי

היא הייתה כל כך יפה בשמלתה, אליס סגרה מאחורינו את דלת חדרה, "תוכל לפתוח את הריצ'רץ' בשמלה שלי?" היא שאלה הרגשתי מהופנט, התקדמתי לכיוונה הזזתי את שיערה לצד פתחתי את שמלתה, התחלתי לנשק את עורפה,

היא הסתובבה לכיווני והתחלנו להתנשק, הורדתי את חולצתי, היא פתחה את חגורת הג'ינס שלבשתי, השכבתי אותה על מיטתה, והתחלתי לנשק כל חלק בגופה,

הרגשתי כיצד אני נכנס לתוך גופה באופן איטי ונעים, נישקתי את שפתיה,

"אני אוהבת אותך הנרי מייקלסון" היא לחשה, "את התכלית שלי אני מאוהב בך בכל ליבי אליס מייקלסון תמיד ולנצח" החזרתי בלחישה וכך המשיך כל אותו הלילה הקסום לצידה, עד שנרדמנו מחובקים...

נ.מ אליס

פקחתי את עיניי לצד האהוב שלי, קשה לי להסביר באמת את ההרגשה שאני מרגישה כשאני לצד הנרי, זה מרגיש לי מעבר לאהבה, זה הרבה יותר מזה.

-סוף פרק 45-