יעוד המלכה • Mate To The Queen

מיה

אני קמה כשאני מרגישה את המזרון קופץ מתחתיי. עיניי נפקחות מיד לעבר ג'קסון היושב על מיטתי, חיוך רחב על פניו.

"יום הולדת שמונה עשרה שמח אחות!" הוא צועק, זורק את ידיו באוויר.

אני צוחקת, מגלגלת את עיניי. "תודה ג'קס, אנג'ל הכינה כבר ארוחת בוקר?" אני שואלת.

הוא מצחקק. "עכשיו שלוש אחר הצהריים אז היא הכינה ארוחת צהריים; היא ידעה שאת תהיי רעבה בשנייה בה תתעורי - טוב אם אי פעם תתעוררי," הוא מושיט יד מתחת למיטתי פתאום. "בכל מקרה אמא רצתה שאני אראה לך את זה."

עיניי נפקחות כשהוא מחליק קופסא גדולה ולבנה החוצה. "כמה זמן זה היה שם?"

"אני חושב ששבוע? הם החביאו את זה כאן בגלל שהם ידעו שאת לא תסתכלי מתחת למיטה שלך."

"כן, אולי אני צריכה להתחיל לעשות את זה," אני ממלמלת.

"כן, את גם צריכה לסדר את החדר שלך," הוא אומר, מסתכל סביב.

הבעת פניי הופכת לקודרת. "החדר שלי מושלם, על מה אתה מדבר?"

הוא מושך בכתפיו. "אני אתן לך לפתוח את זה, ואז תפגשי את כולם למטה. אמא ואנג'ל לוקחות אותך לקניות," הוא אומר לי.

אני מחכה שהוא יעזוב לפני שאני פותחת את הקופסא. אני מיד פוערת את פי. "או מיי גאד," אני מתנשפת.

*****************************

"לכי להתארגן מיה, ג'קסון וקיין יקחו אותך למועדון כשתסיימי," אמא שלי אומרת לי.

"בסדר!" אני ממהרת לקומה העליונה ולוקחת את הקופסא הלבנה בידיי. אני נכנסת לחדר המקלחת, קופסא בידי.

אני לוקחת את המקלחת הכי מהירה שאי פעם לקחתי בחיי ומייבשת את שיערי המתולתל. אני שומרת על האיפור שלי פשוט: צללית בצבעי זהב וחום ואודם אדום.

אני לוקחת את הקופסא, חיוך רחב על פניי. אני נכנסת לשימלה בזהירות; היא מתאימה בדיוק.

"וואו," אני ממלמלת, מתפעלת ממנה במראה הארוכה.

השמלה האדומה רכה יותר ממשי. אבני חן שחורות וקטנות מכסות את מחוך השימלה בצורה מפורטת המדגישה את אגני.

היא נצמדת לגופי ומנפחת את הפיתולים שלי. אני מחייכת כשאני מבינה שיש קרע העולה לאמצע ירכי.

מחשבותיי חוזרות לקופסא שמסתבר שהיתה מתחת למיטתי במשך שבוע. מה עוד נמצא שם מתחת?

אני הולכת חזרה לחדרי, וכורעת על הריצפה, ניזהרת לא לפגוע בשמלה. מיד עיניי מוצאות עוד קופסא לבנה.

אני מוציאה אותה ופותחת אותה. עיניי נפקחות. אתם צוחקים עליי.

העקבים השחורים מתאימים לאבני החן על שימלתי, וכך גם הכתר השחור. אני נועלת את העקבים אך לא נוגעת בכתר.