נ.מ אד🔥
הגוף שלי לא מסכים להירגע.
גלי חום רותחים לא מפסיקים לזרום מתחת לעור שלי , ואני מרגיש כאילו אני הולך להישרף.
״בן?. מה קרה?״ שאלתי , ולקחתי צעד אחורה ממנו.
גל חום נשלח אל גופי עם כל פעימת לב.
״א-. לא משנה. צריך ללכת לרוי.״
הוא אמר .
״אתה בטוח?...״ שאלתי .
״כן. בוא פשוט נפתור את זה. אתה לחוץ וגם אני״ בן אמר .
הוא הסתובב והתחיל ללכת אל היציאה מהזירה.
״בן!״ צעקתי.
הוא המשיך ללכת.
גלי החום התגברו .
״אני...מה קרה?״ צעקתי.
הוא המשיך ללכת.
הדבקתי את הפער אליו בריצה.
הוא נעצר מבלי להסתכל עלי.
״כלום, פשוט... כלום. הכל בסדר ״ הוא לחש את המשפט הכי לא משכנע בעולם.
הינהנתי , למרות שידעת שמשהו מציק לו.
אני רואה עליו.
כל כך רציתי שהוא יסתכל עלי.
״רוי לא אמור לנוח עכשיו?״ שאלתי .
הוא המשיך ללכת ואני איתו.
״ לא יודע. אבל זה יותר חשוב . חוץ מזה אני ממש דואג לו , אתה ראית איך הוא התפתל מכאבים?״
בן אמר ברצינות.
״כן.״ אמרתי.
רגעי שקט מעצבנים חלפו בנינו.
״אתה באמת אוהב אותי ?״ שאלתי פתאום .
הוא נעצר בחריקת נעליים,
ואני איתו.
״כן״ הוא לחש והסתובב אלי.
עיניו נצצו, הרגשתי שהשפתיים שלו קוראות לי להניח עליהן את שלי.
הינהנתי.
הוא כנה.
זאת אומרת אני מקווה...
חייכתי.
הוא בחן את פניי עם עיניו הכחולות כקרח,
ומבטו נראה מסופק.
״אתה מסמיק״ הוא לחש וחייך בסיפוק נראה לעין.
״אני לא ״ עניתי מיד והכרחתי את הידיים של להישאר לצד הגוף, ולא לכסות את פני.
״אתה כן״ הוא גיחך, ועטף אותי בחיבוק.
צחקתי אל תוך החיבוק.
״פשוט ... בוא נמשיך ללכת...״ אמרתי .
״טוב״ הוא לחש, ונשק ללחי שלי.
״אתה עדיין מסמיק.״ הוא ציין.
״שקט״ סיננתי.
_________________________________
נ.מ רוי☠️
"איך הגעתם למצב שבו אתה נכנס ל- מה אמרת שזה היה?" ניקו שאל בגבה מורמת ועיניים דואגות.
שהוא עייף הוא לא זוכר כלום.
ותאמינו לי שהוא מאוד מאוד מאוד עייף כרגע.
"טראנס" עניתי , ושיפשפתי את עיני .
YOU ARE READING
סולאנגלו הנצר 2
Приключения״המדורה בערה באור סגול. הלהבה הגיעה לגובה של חמש מטרים. היא האירה את החושך באופן מרהיב. המצב רוח היה גבוה מאוד, כולם צחקו שרו ודברו. אני אד בן ועוד כמה נצרים ישבנו ביחד וצלינו מרשמלו. אד נשען על בן והם הסמיקו......״ אז.... ספר שני❤️ עוד מעלילות רוי...
