אז זה הפרק השני להיום,תהנו❤
אל תשכחו להגיב ולהצביע♡
_
~נקודת מבט הארי~
ישבתי בחדר משועמם ופשוט בהיתי בקירות עד ששמעתי את הטלפון שלי מצלצל.
מסתבר שזה היה לא אחר מאשר לואי, שגם ככה אני מרגיש קצת אשמה מזדיינת על זה שפגעתי בו.
אחרי שיחה קצרה איתו הוחלט שאני אלך לעזור לו במשהו, אין לי מושג מה.
מקווה שזה לא יהיה משהו מטומטם, כי אני תמיד יכול לעזור לו לגמור, הרבצתי לעצמי רק מהמחשבה על זה.
"אתה פשוט אידיוט" מלמלתי לעצמי.
שמתי נעליים ויצאתי לכיוון המקום שלואי אמר לי. הזמנתי את המעלית ולחצתי על קומה 8.
התחלתי ללכת במזדרון הארוך עד שהגעתי לסופו, שם הייתה הדלת הלבנה שלואי דיבר עלייה.
דפקתי בדלת וחיכיתי לתשובה.
לאחר כמה שניות הדלת נפתחה מהצד השני ולואי עמד בפתח לבוש בחולצה כחולה שהבליטה את עיניו וסקיני ג'ינס. לרגע נבהלתי ונזכרתי בבחור הנמוך עם העיניים הכחולות, זה מפחיד כמה שהוא דומה לו.
"זה הטעם שלי בבנים?" שאלתי את עצמי בראשי. זה חולני.
"אז אתה מוכן לספר לי למה אני כאן?" שאלתי אחרי שבהיתי בו כמה שניות, עדיין עמדתי בפתח והוא הסתיר לי את החדר עם גופו.
"אני רואה שמישהו פה במתח" הוא אמר וחייך חיוך ציני.
"ומה אם כן?" שאלתי והסתכלתי לתוך עיניו, אבל עכשיו הבנתי שהן הרבה יותר מיוחדות משל הבחור מהמועדון, היה בהן משהו עמוק שאף פעם לא ראיתי, אבל לפני שהספקתי לחשוב על זה יותר מידי ניערתי את ראשי מהמחשבות האלה , לפני שאני אתחיל להיות זין קיטשי ודפוק.
הנחתי את ידי על המשקוף של הדלת, הרבה מעל לואי כי הבן אדם פשוט נמוך וקירבתי את פניי אליו.
"אוקיי תיכנס" הוא נכנע והוביל אותי אחריו לתוך החדר.
נדהמתי כשראיתי מה הולך סביבי, חדר שלם שכולו מוקדש למוזיקה.
היו בו תקליטים, דיסקים, ציוד ששיערתי שנועד להקלטה, כמה גיטרות ומיקרופונים.
"וואו" פלטתי בטעות.
"שמח שאתה אוהב" הוא אמר.
"טוב למה קראת לי לכאן בכל מקרה?" אמרתי.
"את האמת שבדיוק כתבתי שיר חדש ואני רוצה להקליט אותו, ובשביל זה אני צריך עזרה מעוד מישהו.
"אבל למה דווקא אני?" שאלתי בחוסר טאקט, לא שם זין על מה שהוא חושב.
"את האמת שלא היה לי מישהו אחר לבקש ממנו, כל החברים שלי עסוקים" הוא אמר "חוץ מזה שג'מה שלחה לי הודעה שהיא רוצה שאנחנו נכיר אחד את השני טוב יותר ונסתדר, אתה מכיר את ג'מה..
אז לאחר שדיברנו בקטנה ולואי הדריך אותי ולימד אותי איך משתמשים בכל הציוד הקלטה החלטנו שנעשה ניסיון כדי לראות איך זה נשמע.
אני לא אשקר, הייתי במתח לדעת איך לואי נשמע, עניין אותי לדעת אם הוא באמת כזה רציני וטוב במוזיקה, בכל זאת לא לכל אחד יש אולפן משלו.
"אתה מוכן?" שאלתי אותו על מנת שנתחיל כבר להקליט. "כן" הוא אמר וחייך.
"3..2..1.." אמרתי והפעלתי את המכשיר.
כשהוא התחיל לשיר הייתי פשוט בשוק, הקול שלו כל כך שונה ממה שחשבתי, גבוה ויפה, קול שחודר לך לנשמה ולא משחרר, קול שטוב מידי לעולם.
"וואו" אמרתי אחרי שסיימנו להקליט והלכתי לשבת לידו, לא רציתי ללכת אף פעם.
"לא ידעתי שאתה מנגן ושר ככה" אמרתי לו, עדיין מופתע.
"אף פעם לא שאלת" הוא אמר "אתה יודע, היית עסוק בלהשפיל אותי ולהתייחס אליי כמו זבל."
אני שונא שהם לא מפסיקים להזכיר את זה כאילו עשיתי משהו רע, זה שהוא מדבר נקי כמו שאני דיברתי בכיתה א לא אומר שמשהו במה שאני עושה לא בסדר.
"ככה אני מתייחס לכולם א תרגיע, מה גורם לך לחשוב שאתה משהו מיוחד?" תקפתי אותו.
"והנה אתה ממשיך" הוא אמר וגלגל עיניים.
איך זה שוב פעם הגיע למצב הזה? בסך הכל רציתי להחמיא לו.
"אז כמה זמן אתה מנגן?" שאלתי אותו.
"שנתיים וחצי" הוא אמר "לקח לי זמן עד ש.." הוא אמר ועצר באמצע המשפט והשפיל את מבטו.
"עד שמה?" שאלתי אותו והתעניינתי.
"עזוב לא משנה" הוא אמר ומבטו עדיין על הרצפה. אחזתי עם ידי בסנטר שלו והעליתי אותו כדי שיסתכל אליי.
"תספר לי עוד" אמרתי לו.
"סוף סוף אתה רוצה לדעת משהו" הוא אמר וגיחך.
"תתחיל לפני שאני אתחרט"
YOU ARE READING
Young Blood-L.S
Fanfiction"היי" שמעתי קול לא מוכר מכיוון הדלת והזזתי את ג'מה הצידה. "אופס" אמרתי. בדלת עמד בחור גבוה ושרירי עם שיער חום ותלתלים, אך מה שהכי משך אותי בו היה העיניים הירוקות שלו. לאחר כמה שניות שבחנתי אותו, שמתי לב שג'מה מתקדמת לכיוונו בריצה. "הארייי" היא צעקה...
