Innocent love

1#

יומני היקר,
אני אספר לך קצת על עצמי,
קוראים לי לוסי ו... זהו על עצמי אתה תכיר אותי יותר אחר כך עכשיו על משפחתי,
אז ככה יש לי אח גדול עם שיער שחור ומתולתל (יש לו תלתל
כזה חמוד שנופל לו באמצע המצח) והוא גם חסון ושרירי עם עיניים ירוקות כמו של אבי, ובכללי גדול
כזה. אמא שלי לאומת זאת קטנה עם שיער בלונדיני ועיניים סגולות! כן, כן
סגולות! (נכון לא פייר? גם בלונדינית וגם עיניים סגולות?) וגם יש לה חיוך רחב
ושמח, או לפחות היה לה... לפני שנתיים זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי
אותה מחייכת, זה היה כשראיתי בפעם הראשונה את הסביון צומח ונשפתי עליו,
וכשכל הזרעים הלבנים והעדינים התפזרו לכל עבר וראיתי עולם חדש, עולם לבן
וחופשי שכל אחד הולך בדרכו, לאן שהוא רוצה וחייכתי את החיוך הכי אמיתי שלי
ראיתי אותו, את החיוך שלה מבצבץ בין שפתייה האדומות ואת שינייה הישרות
מציצות ביניהן, וראיתי בעינייה את האושר שלי ושלה, אושר של ילדה תמימה ושל
אישה בוגרת שעברה כל כך הרבה שמתנתקת לכמה רגעים מהמציאות הקשה
שלה וראיתי את הדבר הכי יפה וטהור שאפשר לראות בעיניים של אדם, תקווה.
חבל, חבל שמיד אחרי התקווה הגיעו הדמעות, אימי ישבה על ברכיה בשמלתה
הסגולה מעוטרת התחרה הלבנה ופסי הזהב התואמים לפסי הכסף בשערה,
כשדמעות מעטרות את לחייה האדומות ואבי עומד מעליה עם יד מורמת. לאט
לאט התחילה להופיעה צורת ידו בגוון אדמדם על לחיה האדומה ממילא, "כנסי
מייד!" היא ציוותה עליי, אני זוכרת שהייתי כל כך מוכת הלם וחלחלה שלא יכולתי
לנתק את עייני מהמחזה ואת רגליי מהאדמה המושלגת, אני זוכרת שבכיתי, אני
זוכרת את ידו של אבי תופסת אותי, מטלטלת אותי, אני זוכרת את פניו כשהוא
אמר "שמעת מה היא אמרה! תיכנסי פנימה, ולא, אביך הגדול והרשע יתפוס גם
אותך!" אני זוכרת שגם אז לא יכולתי לשבור את קשר העין שנוצר בין עייניה
הסגולות של אימי ועיניי הסגולות ירוקות, שילוב מושלם של אבי ואימי, אני זוכרת שגם כאשר ידו עלתה גבוה גבוה, פרוסת אצבעות, מוכנה למכה שמגיעה בקצב
הולך וגדל כשהיא משנה את כיוונה מהר מהר למטה ולמטה ולמטה עד שהיא
נוחתת על הלחי השמאלית שלי לא יכולתי להתיק את קשר העין שלנו, אני זוכרת
שזה שרף, זה שרף יותר ממה שיכולתי להרגיש אבל אני זוכרת גם שהבושה
שרפה יותר, אני זוכרת את אימי צורחת לאחד השומרים להכניס אותי חזרה ואני
זוכרת את ידו השעירה, המחוספסת והחמה של השומר המסכן ששמע את
המהומה ועשה כפקודת אימי. אני זוכרת שבאותו יום ידעתי, ידעתי שזאת תהייה
הפעם האחרונה שאראה את חיוכה של אימי ואשמע את צחוקה ובאותו יום
בלילה כשכולם כבר נרדמו אני שכבתי במיטתי ערה כל הלילה ובכיתי בשקט
בשקט כדי שלא אעיר אף אחד, ושאף אחד לא ישמע וכשבכיתי את הדימעה
האחרונה הבטחתי, הבטחתי לעצמי שתי הבטחות, אחת היא שאני אהיה הורה
טוב יותר מאבי ושאת בעלי אני אבחר יותר טוב ושתיים זה שזאת תהייה הדימעה
האחרונה שאני אבכה בגלל אבי. ואת זאת קיימתי ואקיים עד יום מותי.

ועכשיו נחזור לנושא. אבי. הוא היחיד שלא סיפרתי לך עליו. הוא גדול ושרירי כמו
אחי ובעל עיניים ירוקות ושיער שחור מתולתל, בקיצור אחי ואבי אותו הדבר, אך
הם גם שונים ביותר. אחי אף פעם לא הרים יד על אדם חף מפשע או אישה, בין
אם פושעת או לא, הוא מכבד נשים יותר ממה שהן מכבדות את עצמן, הוא
מתייחס אליהן כמו לאלות ויש לזה גם סיבה. אנחנו יולדות ילדים, יוצרות חיים
בגופנו, "אלוהים הכניס חלק מכוחו לכל אחת ואחת מכן, ולכן לעולם ,אבל, לעולם
אל תיתני לאף אחד להשפיל אותך". הוא תמיד אמר לי, הוא קיבל את זה מאמא
שלי, אבא שלי אף פעם לא כיבד נשים, הוא התייחס אליהן כאל מכונות רבייה
וייצור ילדים.
אני לעומת אחי שילוב מושלם של אבי ואימי. עיניים סגולות ירוקות בעלות צבע כל
כך עז שבחושך הן ממש זוהרות, שיער בלונדיני בעל פסים שחורים, קטנה
ועדינה, אך בעלת כוח פיזי רב. בקיצור שילום מושלם של יינג ויאנג, מושלם כל כך
שנראה כמעט לא אמיתי.
אני מתעבת את גופי הקטן, תמיד מתייחסים אלי פחות בגללו.
או קיי... אני חושבת שזה הכל שיתפתי אותך עכשיו בהרבה עכשיו, לבית ספר!