אוקי תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב. אני לא בחרתי ליחיות ככה, אני לא בחרתי להיות ככה או לגרום לכול הבלגן המחורבן הזה.לא יודעים על מה אני מדברת? טוב אני אספר הכול התחיל ליפני כמה שבועות, הייתי בבית שלי שדרך אגב הוא ברחוב עשוי מקרטון כי זה מה שקורה כשאמא שלך מתה בלידה לאבא שלך לא אכפת ממך עד כדי שאתה לא מכיר אותו ושאר המשפחה שלך סתם שונאת אותך, בכול מיקרה אני סוטה מהנושא. אז פשוט הלכתי ברחוב כי השתעממתי ואז פתאום מישהו ניתקל בי מילפנים (אני יודעת שיכלתי להיתחמק ולא עשיתי את זה אני יודעת אני גאונה) ונפלתי למטה כשהסתכלתי למעלה אז ראיתי בן בערך בגילי (17) עם שער שחור ועניים ירוקות כמו הים ואז קלטתי שהוא מוכר לי בצורה כול שהיא, כשהוא היסתכל עלי הוא ניראה מבולבל "אנחנו מכירים?" הוא שאל "לא שאני יודעת" עניתי אז למה הוא ניראה לי כול כך מוכר? הוא קם ואז עזר לי לקום "טוב קוראים לי פ-" הוא התחיל לומר אבל אז שאגה נישמעה כשהסתכלתי לכיוון שבאה מימנו השאגה נישמעה לא ראיתי את מה שציפיתי ליראות במקום אריה ראיתי...אה... מפלצת גובה של 4 מטר עם קרניים.... אני חושבת שקוראים לזה מינוטאור אני שאלתי אותו "גם את רואה את זה פ?" "א' זה פרסי, ב' כן אני כן ואם גם את רואה את זה אז את כמוני ואת צריכה לבוא איתי" "למה?" "פשוט בואי איתי!" הוא אמר ובשניה שהוא גמר לדבר המיפלץ היתנפל עליו
