LA PRIMERA VEZ QUE TE VI

פרק 2

*נקודת מבטו של אריק*
ג׳סיקה התקשרה אליי, עניתי ואמרתי לה שאני אחזור אליה יותר מאוחר. אני לא יודע למה אבל באותו הרגע היחידה שרציתי לדבר איתה הייתה היא... פתאום שמתי לב שאני אפילו לא יודע איך קוראים לה, ״לא אמרת לי איך קוראים לך״ אמרתי ״אני ליה״ היא ענתה. וואו היא כל כך יפה! והעיניים שלה, אני מרגיש שאני יכול להסתכל עליהן שעות.
״שם יפה לילדה יפה״ אמרתי לה. היא התחילה להיות אדומה ״את חמודה כשאת מסמיקה את יודעת?״ אמרתי לה ״לא כל יום אומרים לי דברים כאלה. ועוד לשמוע את זה מהבן אדם שאת אוהבת כל כך הרבה זמן?! ושהוא כל כך חשוב לך זה משהו שאף פעם לא חשבתי שיקרה״ היא אמרה והייתה קצת נבוכה, היא הייתה נורא חמודה ככה. המשכנו לדבר בלי הפסקה, אני חושב שאני יכול לדבר איתה שעות על גבי שעות!!! היא כל כך מעניינת ויש בה עוד מלא צדדים שאני רוצה לראות! זה נשמע נורא כשאני אומר את זה ובמיוחד שיש לי חברה (ג׳סיקה) אבל אני מרגיש שהיא באמת מבינה אותי. דיברנו כל כך הרבה זמן שכבר לא שמנו לב שהגיע החושך. פתאום צלצול טלפון קטע את השיחה שלנו והפעם זה לא היה מהטלפון שלי. זו הייתה אמא שלה שהתקשרה ואמרה לה לחזור לחדר כי היא מפחדת שהיא תסתובב בחושך מחוץ לחדר. התקדמנו לכיוון הדלת, בזמן שהתקדמנו לדלת התבאסתי נורא, כנראה שאני לא אראה אותה יותר ופה זה נגמר. אני מרגיש פספוס. יש בה עוד כל כך הרבה דברים שלא הספקתי לראות וכנראה שאני אף פעם לא אראה יותר... פתחתי את הדלת, נתתי לה חיבוק והיא יצאה. הייתי חייב לעצור אותה ״חכי רגע״ אמרתי ״הבית מלון שלך נמצא פה באזור?״ שאלתי אותה ״האמת שבדיוק כמוך גם אני ישנה בבית מלון הזה, אחרת לא הייתי כאן״ היא אמרה טיפה צוחקת, עלה לי חיוך ענק על הפנים, כמו ילד קטן שנתנו לו סוכריה. ״באיזה חדר את נמצאת?״ שאלתי ״714״ היא אמרה. 714 זה החדר שנמצא מול החדר שלי! הרגשתי אושר ושכנראה אני לא אאבד אותה לפחות לא בזמן הקרוב. הרגשתי שהיא שוב קרובה, שמחתי. הרגשתי שיש מסיבה בכל הגוף שלי, הייתי כל כך שמח באותו הרגע. ״714 זה החדר שנמצא ממול החדר שלי, איזה צירוף מקרים״ אמרתי ״צירוף מקרים או גורל״ היא אמרה ונכנסה לחדר.
כל הלילה חשבתי עליה ועל מה שהיא אמרה.. למה היא התכוונה כשהיא אמרה ״גורל״?

*נקודת מבטה של ליה*
נכנסתי לחדר, עדיין לא מעכלת את מה קרה לי. כל הגוף שלי היה מלא בצמרמורות. סיפרתי לאמא שלי הכל,היא הייתה די בשוק הייתי אומרת. בהתחלה היא חשבה שאני הוזה בגלל שנפלתי וכנראה שקיבלתי מכה בראש, כל הלילה לקח לי לשכנע אותה, עדיין לא נראה לי שהיא האמינה אבל לא נורא היא כבר תראה בעצמה. כל הלילה לא נרדמתי, חשבתי על כל מה שעבר עליי ביום המטורף הזה. אבל במיוחד, חשבתי על אריק.. הוא לא יצא לי מהראש לשנייה (מאז שאני מאוהבת בו הוא לא יוצא לי מהראש לשנייה כן?), כל מה שקרה איתו היום, פשוט לא מאמינה, וגם מה הסיכויים שזה יקרה דווקא לי? לא נראה לי שאני אצליח לגלות.. כשראיתי שהשעה כבר כמעט חמש בבוקר החלטתי ללכת לישון. עד שנרדמתי המשכתי לחשוב עליו ועלה לי חיוך על הפנים. נזכרתי שכשאמרתי לו שאני גם ישנה פה בבית מלון עלה לו חיוך על הפנים וזה גרם לי לחייך יותר. כשאני רואה אותו מחייך זה עושה לי שמחה בכל הגוף.