כוכב נופל {הושלם ✔️}

14- לך לאקסו!

-
נ.מ טאהיונג:
-

״טאהיונג אני אשמח אם נדבר,״ הוא פתח ויכולתי להבחין באייפון שקניתי לו מבצבץ בכיס מכנסו.

״אז אל תשמח כי זה לא הולך לקרות.״ נשמתי עמוק ויצאתי מהבניין.
נאנח בכבדות שאני נזכר שהמפתחות בדירה.
הוצאתי את הפלאפון שלי מתוך אינסטינקט מחייג את המספר של ג׳ימין ברצף.

״הי,״ ג׳ימין אמר.

״תזרוק לי את המפתחות של הרכב של נאמג׳ון דרך החלון.״ ביקשתי.
״ותלחש, אני לא רוצה שאף אחד ידע.״ אמרתי בעצבים.

״בסדר.״ הוא לחש בחזרה,
תוך שניות ספורות הבטתי במפתחות של נאמג׳ון חוות צניחה חופשית לעבר המדרכה אשר בה אני עומד.
״לאן אתה הולך?״ ג׳ימין לחש שוב ויכולתי לשמוע את החריקה של סגירת החלון.
״יש טקס היום, אתה חייב להיות כאן.״ הוסיף.

״נדבר מחר.״ עניתי וניתקתי את הפלאפון.
מרים את המפתחות ונכנס לרכב של נאמג׳ון מתחיל בנהיגה לעבר ביתם של ההורים שלי.

בורח מכל צרותיי.

-
נ.מ גונגקוק:
-

פתחתי את דלת הדירה, חושש ומהסס בכל צעד שאני עושה. כולם ישבו בסלון יחד עם הסוכן שלהם ומדברים על אירוע כלשהו שנערך היום.

״הנה גונגקוק, בואי תצטרפי. הן מנסות להגיע לפשרה,״ הסוכן היה הראשון שקיבל את פניי.
ניסיתי לחייך אך חיוכי נשבר.
הינהנתי מתוך כבוד והתיישבתי ליד ג׳ימינשי.

״נתקלת בטאהיונג?״ הוא שאל.

״כן,״ השבתי לו.

״אני מצטער. הוא לא במיטבו.״ ג׳ימינשי הסביר לי ונשען אחורה לגב הספה.
״יש מצב שעשו לך היקי?״ הוא כמעט צעק בבהלה כאשר הסטתי את מבטי לעבר יונגי שעוד רגע החל לנחור משינה עמוקה.

״אני מעדיף לא לדבר על זה.״ חייכתי חיוך מזוייף בהתנצלות.

״כרצונך.״ הוא אמר את זה בקול סמכותי למדי.
״טוב, די עם הפרצופים האלה. אנחנו נלך לטקס הזה עם או בלי טאה. זה סך הכל שעתיים מסכנות. אם לא בשבלנו אז בשביל הארמי שמגיעים,״ ג׳ימינשי לקח פיקוד לסערה אשר מתרחשת מול ענינו.

״לא חשבתי שאי פעם אומר את זה אבל ג׳ימין צודק.״ ג׳ין אמר והתהלך לעבר המטבח, מוציא סיר ומתחיל בבישול לארוחת הצהריים.

״מזל שהכנתי שיר כדי לרכך פה את האווירה.״ ג׳ימינשי חזר לנושא ונעמד.
פותח את הפלאפון שלו ומכין את קולו בכמה ׳אחמים׳ מסויימים.

״שלום לכולם אני נאמג׳ון!
הארמי חושבים שאני דומה לבבון,
למעשה אני דווקא די חנון ושנון,
חושב שאני איזה קפטן אמריקה,
ובתכלס? אני סתם בהמה.״