בחזרה לתקופה בה הכל היה פשוט יותר. כשאביו ואמו של הארי פוטר היו רק עוד שני תלמידים בבית הספר
אבל משהו מתחיל להפר את השלווה. משהו שעלול לשנות את כל עולם הקסם לעד.
⚊⚊⚊⚊⚊
סהרסונים מתחילים להקיף את הוגוורטס
לחשושים על עלייתו של העידן האפל מסתתרים בכל פי...
ג'יימס הושיט יד זריזה , תפס אותו ואחרי רגע שחרר את ידו. הוא צפה איך הסניץ מעופף בכנפיו הזעירות ונוסק משם. הוא גלגל אותו בשעמום על כף היד, שחרר את אחיזתו ותפס בו בדיוק לפני שזה הספיק לברוח, סריוס הבחין בו וחייך
"מה קרה קרניים ? החלטת לפרוש ? "שאל סיריוס שכרגע חזר מהמקלחת רק כדי לגלות את ג'יימס במצב השבוז שבו הוא שרוי על הספה - רגליו פרוסות על המשענת.
ג'יימס הביט אליו משועשע
" שאני ? אתחרט ? אני לא מכיר את המילה הזו " הוא אמר בעוד הוא קם מהספה.
"אם כך, למה אנחנו מחכים ? " נשמע קול משועשע ,שניהם הסתובבו בהפתעה וגילו את לופין נשען על הדלת עם חיוך זחוח על פניו
סיריוס קפץ ממקומו ובתנועה חלקה הצטרף לעמוד ליד הדלת ולהניח יד על כתפו של לופין, " קדימה ג'יימס .... אני מרגיש שאם אני לא יעשה משהו ומהר - אני... אשתגע! " הוא התלונן
"וזה יהיה שינוי גדול " הוסיף ג'יימס בלחישה והספיק להתחמק לפני שאגרופו של סיריוס פגע בו.
"בסדר.. בסדר... נצא אחרי כבוי האורות כשכולם ירדמו " הוא קבע
השלושה הביטו בצפייה בנר המכושף שריצד והאיר את כל החדר
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
*השעה 23:00 (כיבוי אורות ) *
השלושה יצאו מחדר המועדון בצעדים מהירים בדרכם למרתף.
" נו תביא את זה מהר... " סריוס חטף מידיו של לופין את חתיכת הקלף.
"במילא אנחנו לא נספיק לעשות השבוע את כל מה שתכננו.... ,אז לפחות זה ! "
ג'יימס ולופין החליפו מבטים וגיחכו , סריוס התעלם מהם ושלף את שרביטו בחיפזון.
"הנני נשבע בזאת חגיגית שאני מחפש צרות "
הוא נגע בשרביטו בקלף שלפניו וזה החל להתמלא בזוגות רגליים קטנות שהתהלכו והתרוצצו הנה והנה. ג'יימס סרק את הקלף בזריזות אחר הקורבן הבא שלהם
"הנא הוא ..." לופין הצביע על חדר שהיה קרוב מאוד למקום בו הם עמדו
התוכנית יצאה לפעולה - השלושה התפזרו לאורך המרתף, הם גיששו לאורך הקירות בחיפוש אחר משהו...
