לג'יימס לא היה זמן לחשוב ,שרביטו היה מונף אל על
הוא ידע שאין בכוחו לעמוד מולם - הוא רק תלמיד !!!
הוא הביט בחבריו בתקווה שהם יבינו את המסר ואז הוא הסתער קדימה
הסהרסונים קיבלו בשמחה את הטרף הקל והתנפלו לעבר ג'יימס ,כשעשו זאת הם בעצם התרחקו מלילי - וזו בדיוק הייתה תוכניתו של גיימס
"עכשיו !!! " הוא צעק. לופין הביט לעברו, עדיין מפוחד ובלי שום שמץ של מושג לגבי כוונתו של ג'יימס. למזלו חברו סיריוס היה קצת יותר מחוכם ממנו - הוא רץ אל לילי ונשא אותה במהירות מחוץ לאזור הסכנה
סיריוס ניסה להשתמש בפטרונוס שלו בכדי להרחיק את הסהרסונים אך הוא לא הצליח. הסהרסונים החלו להקיף גם אותו במהירות
ג'יימס ששכב עכשיו מותש כשהסוהרסרן יונק את נשמתו, הביט בחבריו באימה
הוא צפה בחרדה גוברת כיצד הסוהרסן מתקרב לאט אל החבורה ,הוא לא יכל לעזור להם כאשר הוא עצמו גם נתון בסכנת חיים ,עיניו החלו להיעצם מעצמן.
"לא ... " הוא נאבק להישאר ער "לילי.... אני חייב להגיע אל לילי "
לפתע אור בוהק פילח את המקום ואחריו חבורת מורים מבוהלים נכנסה לחדר
בן רגע האווירה האפופה וחסרת התקווה התנדפה מן החדר – הסהרסוהנים נמלטו מהמקום.
" מה לעזאזל קורה כאן ? " קרא פרופסור דמבלדור בכעס
לילי שרק עכשיו התעוררה הביטה סביב בבלבול.
גיימס נתמך על ידי שני מורים שעזרו לו להתרומם על רגליו.
"שני סוהרסנים תקפו את בית הספר ,היינו חייבים להתערב " נדחף סיריוס
" זה עדיין לא מסביר מה אתם עושים מחוץ למיטות אחרי שעת כיבי אורות ,אדון בלק " גערה בו פרופסור מקגונגל
" ואת ליליאן... " היא המשיכה ," אני מאוד מאוכזבת ממך ! "
לילי השפילה את מבטה והנהנה חלושות ,עדיין לא בטוחה מה בדיוק קרה
" ובכן מי אם לא החבורה של גיימס ? שוב מתכננים תעלולים שיוצאים משליטה ? לא ציפיתי מכם להגיע כל כך רחוק - סוהרסנים זה דבר מסוכן ו... "
" לא ... פרופסור ... את מבינה.... הם... - הם הצילו אותי " מלמלה לילי, לא מבינה איך הגיע היום שבו המילים הללו יכולות לצאת מפיה שלה !
" כן כמו שהיא אומרת .... " התערב סיריוס ,אך הושתק על ידי מבטו המקפיא של דמבלדור
"המשיכי גברת אוונס ... " פלטה מקגונגל ,היא הייתה רצינית ומסוקרנת עכשיו.
" ובכן... אני ... ,ג'יימס !
ג'יימס החליט לעשות איזה תעלול " היא הביטה בפרופסור וגלגלה עיניים
" ואני כמובן רציתי לעצור אותו ,ואז פתאום הם תקפו אותי - ה... הסוהרסנים ... הם באו משום מקום ומשם אני כבר לא ממש זוכרת כלום " היא דיברה חלושות
" הנה זה ירגיע אותך ילדה " אמרה אישה רחבה בקולה הנעים - האחות
" הכנתי את זה במיוחד - שיקוי מרגיע , אולי גם אתה רוצה אדון צעיר ? " היא שאלה את לופין שעדיין הביט על הכל במבט המום ולא הצליח לסגור את פיו הפעור
" גרייסי ,אני מציעה שתלווי את לופין הצעיר אל חדר האחות ,כל השאר יכולים לחזור למעונות ,אבל זה לא אומר שסיימתי איתך פוטר - מחר אתה אצלי לבירור במשרד .... שמעת ? " ג'יימס הנהן ,מוכן להסכים עם כל מה שידחה את העונש
" פוטר... " החדר שהיה שקט עד אז ומלא במורים ובתלמידים ישנוניים הרעיש פתאום בהתלחשויות ,כאילו רק עכשיו הבינו כולם מה בדיוק קרה פה
" פוטר אני רוצה... אני רוצה להודות לך .... אז ... תודה " היא הייתה מופתעת מהכנות והאסירות תודה שהיא חשה כלפיו. אך לפני שג'יימס יכל אפילו להגיב היא מלמלה איזה תירוץ על השעה המאוחרת והסתלקה משם.
בשביל ג'יימס זה היה מספיק כדי לעשות לו את היום.
הלחשושים מאחורי גבה החלו להתגבר ,היא שמעה את דמבלדור מפזר את התלמידים הסקרנים חזרה למיטותיהם. היא מיהרה לעבר המועדון, שמחה לשכוח מכל הצרות ולקבל שנת לילה טובה
ובלי לשים לב - היא צעדה לה חסרת דאגות כשהיא עדיין מחזיקה את הספר המוזר ההוא מן הספרייה קרוב ללבה...
YOU ARE READING
הקונדסאים - ותעלומת ספר האופל
Fanfictionבחזרה לתקופה בה הכל היה פשוט יותר. כשאביו ואמו של הארי פוטר היו רק עוד שני תלמידים בבית הספר אבל משהו מתחיל להפר את השלווה. משהו שעלול לשנות את כל עולם הקסם לעד. ⚊⚊⚊⚊⚊ סהרסונים מתחילים להקיף את הוגוורטס לחשושים על עלייתו של העידן האפל מסתתרים בכל פי...
