״מייבל תחזירי לי את זה!״
״תפוס אותי קודם!״
״מייבל דיי אני לא צוחק!״
״אתה...אותי דווקא זה מאוד מצחיק״היי למי שלא מכיר אני דיפר פיינס והילדה שלקחה לי את הספר זאת אחותי...מייבל פיינס... אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה הספר הזה?! ולמה הוא כל כך חשוב לי?!
טוב אז זה ספר על כל המסתורין שיש כאן בגרוויטי פולס.ותאמינו לי שיש! הרבה! אל תבינו אותי לא נכון אני ואחותי מסתדרים מאוד טוב בייחד אבל זה פשוט בטבע של אחים להציק אחד לשני...אני לא צודק?
בכל מקרה היום זה יום מאוד גדול היום זה יום השנה לבקתת המסתורין של הדוד שלנו סטאן,בן אדם שמאוד אוהב כסף...כן היום זה היום שבו הוקמה בקתת המסתורין מה שאומר-יותר מבקרים,יותר כסף! זהו היום הכי מאושר לדוד סטאן ואולי גם לסוס...סטאן אמר שהוא יוכל ללבוש את חליפת השאלה שהוא כל כך אוהב הוא ממשיך לומר שזה ״היעוד״ שלו או משהו כזה...״היי רטט תחזיר לי את הכובע!!מיבל!״
״ילד טוב רטט!״
״מייבל די זה לא מצחיק!״
אהה וכן...שחכתי לציין שמייבל מאודד מתלהבת מכל יום השנה הזה...היא אוהבת שבאים לקוחות לבקתה היא אומרת שלקוחות הם כמו חברים...היא נוהגת לספר להם תמיד בדיחות ולהדביק עלייהם מדבקות בסתר...כן כמו שכבר ניחשתם הם לא כל כך אוהבים את זה...