LA PRIMERA VEZ QUE TE VI

פרק 40

״תגיד לי אתה שומע בכלל את מה שאתה הוצאת מהפה עכשיו?!״ אמרתי והרמתי את הקול שלי ״אל תכחישי כאילו שאת לא יודעת״ הוא אמר ״לפחות פעם אחת אל תשקרי לי!״ הוא הוסיף והרים את קולו ״אני לא מבינה מה עובר עליך״ אמרתי באנחה ״מה עובר עליי?! מה עובר עליי? חברה שלי בוגדת בי זה מה שעובר עליי!״ הוא צעק והשאיר הד בחדר ״אריק אני לא בגדתי בך ואני גם בחיים לא אעז לבגוד בך״ אמרתי והדמעות כבר התחילו לזרום מעיניי כמו נהר ״ליה אני ראיתי! תפסיקי לשקר כבר בבקשה!״ הוא אמר ״אני באמת לא מבינה על מה אתה מדבר!״ אמרתי והדמעות שלי המשיכו לרדת. כל כך רציתי להפסיק לבכות אבל פשוט כבר לא יכולתי לשלוט בזה,זה כבר לא היא בשליטתי לצערי..
״אבל העיקר אמרת לי ׳אנחנו חברים הכי טובים זה הכל׳ שקר זה מה שזה״ הוא המשיך לצעוק ״מה יותם קשור עכשיו אתה מוכן להסביר לי?!״ צעקתי ״הנה אני אראה לך מה הוא קשור״ הוא אמר וזרק אליי את הטלפון שלו,הוא התנהג אליי בצורה כל כך מגעילה באותו הרגע,בזלזול,כאילו לא אכפת לו ממני בכלל. הדמעות שלי המשיכו לרדת והוא אפילו לא העז להתקרב אליי צעד ולמחות אותן.
פתחתי את הטלפון שלו ונכנסתי לאינסטגרם. זה נפתח לי על תמונה שלי ושל יותם כשהוא מחבק אותי ומצמיד אותי אל החזה שלו ותוך כדי מנשק אותי בלחי. אני זוכרת את הרגע הזה,הוא טס עם המשפחה שלו לניו יורק וזה היה בשבוע שאני ואריק חגגנו חודש ביחד אז הלכתי ביחד איתו מבלי שאריק ידע לקנות לו את המתנה. בכל זאת,הוא גבר והוא יכל לעזור לי.

•רגע של פלאשבק•
״אוףףףףףף! מה אני אמורה לקנות לו?!״ שאלתי את יותם בתסכול בזמן שהסתובבנו בקניון ״תקני לו משהו שהוא אוהב״ יותם אמר וישר חשבתי על המוסיקה.
נכנסתי לתוך חנות כלי מוסיקה וקניתי לו גיטרה אקוסטית שאני בטוחה שהוא יאהב. לאחר מכן הלכתי לחנות התכשיטים וביקשתי מהמוכר לחרוט לי את השמות שלי ושל אריק על צמיד מכסף ״כמה זמן ייקח עד שהחריטה תהיה מוכנה?״ שאלתי את המוכר ״אני חייבת את זה עוד היום״ הוספתי בדאגה ״תחזרי לכאן עוד שלוש שעות,אני מקווה שעד אז זה יהיה מוכן״ הוא אמר בחיוך ״תודה רבה״ אמרתי לו מחייכת ויצאתי עם יותם מהחנות ומשם הלכנו לעוד כמה חנויות וקנינו עוד כמה דברים חמודים שיוסיפו.
״יואו אין לך מושג כמה אני מתרגשת! ואני גם לחוצה,מה אם הוא לא יאהב את זה?״ אמרתי בדאגה ״אל תדאגי אני בטוח שהוא יאהב״ יותם אמר וחייך אליי ״׳תודה על הכל אתה לא מבין כמה אני מעריכה את זה״ אמרתי לו וחייכתי. הוא משך אותי אליו לחיבוק,הצמיד אותי לחזה שלו ונישק אותי בלחי,ממש כמו אחים. אין על החבר הכי טוב שלי,רק חסר את בר וכל השלישייה שלי איתי.
•סוף הפלאשבק•

״זה היה כשקניתי לך את המתנות לחודש שלנו ביחד אידיוט״ אמרתי לו וזרקתי את הטלפון על המיטה ויצאתי מייבבת בבכי מהחדר.
אני לא מאמינה שהוא באמת חשב שאני בגדתי בו!
שהוא באמת חשב שאני יכולתי לעשות לו דבר כזה!
איך הוא לא סומך עליי?! כואב לי כל כך רק מהמחשבה שהוא חושב שאני מסוגלת לעשות לו דבר כזה..
ירדתי במדרגות בריצה וראיתי את הבנים יושבים בסלון ושותקים,כבר תיארתי לעצמי שהם שמעו את הצעקות מהחדר אבל לא שמעו לגמרי מה אמרנו שם ״וואו וואו וואו מה קרה?״ הם קמו מהספות ושאלו אותי ״תשאלו את החבר שלכם אני בטוחה שהוא ישמח להסביר,אני לפחות מעדיפה שלא לדבר על זה״ אמרתי והדמעות שלי המשיכו לרדת עד שבקושי יכולתי לדבר והן התחילו לחנוק אותי.
התקדמתי לכיוון הדלת במהירות כשראיתי את אריק יורד במדרגות ולפני שמישהו ינסה לעצור אותי פשוט יצאתי ממנה במהרה ורצתי אל השער,סוגרת אותו אחריי ופשוט רצה לאן שהרגליים שלי יובילו אותי.
הגעתי לאיזה פארק ואני חייבת להגיד שהוא היה נראה פשוט מדהים! אך לצערי המראה שלו היה הדבר האחרון שעניין אותי עכשיו.
התקדמתי לכיוון אחד הספסלים שהיו ליד הדשא והתיישבתי עליו. הרמתי את רגליי על הספסל והורדתי את ראשי בין רגליי שהידיים שלי מכסות את ראשי.
לא הפסקתי לבכות,אפילו לא לשנייה. הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל ובכל שנייה נשלחה אליי עוד הודעה ועוד הודעה מהבנים ובעיקר מאריק.
לא עניתי לשום דבר,פתחתי את הטלפון שלי והתקשרתי לחברות שלי שאצלן אמור להיות צהריים עכשיו. התקשרתי בשיחת ווידאו לבר ותיכננתי גם לצרף את שאר הבנות אך למזלי הן היו כולן ביחד.
״מה זה מה קרה לך?״ בר שאלה בדאגה ״רבתי עם אריק״ אמרתי והמשכתי לבכות כשאני יושבת על הספסל והרגליים שלי מקופלות וצמודות לגוף שלי
״על מה רבתם?״ טל שאלה ״הוא חשב שאני בגדתי בו עם יותם״ אמרתי והן היו בשוק ״הוא מה?!״ הן שאלו בהלם ״כן,הוא חשב שבגדתי בו עם יותם למרות שהוא יודע שאנחנו החברים הכי טובים״ אמרתי ונאנחתי והמשכתי לבכות ״איך הוא בכלל הגיע למצב שהוא חושב ככה?״ שיר שאלה ״הוא ראה איזו תמונה באקספלור שלי ושל יותם מחובקים כשהוא נישק אותי בלחי אבל מה שהאידיוט לא ידע זה שזה היה כשהיינו בניו יורק ואני הלכתי עם יותם שהיה שם באותו השבוע לקנות לו מתנה לחודש שלנו״ אמרתי והדמעות המשיכו לרדת ״ואמרת לו את זה?״ ליאן שאלה ״את באמת שואלת את זה? ברור שאמרתי לו״ אמרתי ״אתן לא מבינות אפילו צעקנו אחד על השני,אני לא חושבת שאי פעם חשבתי שאני אריב עם מישהו ככה,במיוחד איתו״ אמרתי ״ואחרי זה שירדתי למטה הבנים הסתכלו עליי ושתקו כי הם שמעו את הצעקות אבל לא שמעו בדיוק מה שאמרנו. הם שאלו אותי מה קרה וגם ניסו למנוע ממני לצאת אבל פשוט ברחתי כשראיתי את אריק יורד,לא רציתי שהם ינסו לעצור אותי או שאריק יגיד לי שהוא מצטער. פשוט רציתי ללכת משם״ הוספתי ״איפה את עכשיו?״רוני שאלה ״סתם באיזה פארק,פשוט רצתי לאיפה שהרגליים שלי הובילו אותי לא התעסקתי כל כך לאן אני רצה״ אמרתי ״את באמת מתכוונת להישאר פה?״ היא שאלה ״עוד שלוש שעות כבר תעלה השמש עד אז אני לא מתכוונת לחזור הביתה״ אמרתי ״תדברי איתנו אנחנו רוצות לדעת שאת בסדר״ רוני אמרה ״אל תדאגו״ אמרתי ״ ואם את צריכה משהו אנחנו תמיד תמיד תמיד פה!״ בר אמרה ״תודה בנות אני אוהבת אתכן״ אמרתי ״יאללה ביי״ הן אמרו ושלחו לי נשיקות באוויר וכך גם אני להן וניתקתי את השיחה.
חזרתי הביתה אחרי ארבע שעות אולי קצת יותר.
מה עשיתי בכל הזמן הזה? השלמתי פערים קצת ברשתות החברתיות,מה שהיה קצת קשה כשכל שנייה שולחים לך הודעות ומתקשרים אליך.
ראיתי כמה פרקים מיומני הערפד שהיא אחת הסדרות האהובות עליי וזהו. כל הדברים האלה דאגו להעביר לי את הזמן היטב,מבלי שבכלל שמתי לב הזמן עבר לו מהר מאוד.
כשראיתי שכבר בוקר לקחתי את הרגליים וקמתי מהספסל,המשכתי לבכות כשנזכרתי באירועי אמש.במשך כל ההליכה בכיתי כמו ילדה קטנה. ״אחחחח״ אמרתי ברגע שמעדתי והרגל שלי פגשה קצה מחודד נורא של אבן שהייתה על המדרכה והשאירה לי חתך לא קטן. קמתי מהרצפה והסתכלתי על הג׳ינס הלבן שלי שהיה עם כתמי דם באזור של הפציעה הקטנה שקיבלתי מהאבן,לא יודעת אם קטנה זאת המילה הנכונה אבל אני בטוחה שאתם כבר מבינים את הכוונה שלי. באותו הרגע לא התייחסתי לזה שהג׳ינס שלי לבן ומרוחים עליו כתמים של דם,כאב לי ממש אז פשוט המשכתי להתקדם לכיוון הבית כשאני קצת צולעת כי החתך ברגל הכאיב לי ולאחר מכן הגעתי הביתה. הסתכלתי עליו מבחוץ עם המון חששות. לא הייתי בטוחה אם להיכנס או לא,אני אוהבת אותו,אני לא רוצה לריב איתו.
כואב לי,פאקינג כואב לי כי הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם חושב שאני אכשהו מסוגלת לבגוד בו..
אחרי כמה דקות של מחשבות ושל התלבטויות אם להיכנס או לא,פתחתי את השער ונכנסתי.
התקדמתי לכיוון הדלת וראיתי את הבנים יושבים בסלון,כולם עם הטלפונים ביד ונראים כאילו לא ישנו כל הלילה מרוב הדאגה.
״איפה את?! בבקשה רק תשלחי שאת בסדר!כולנו פה מתים מדאגה! במיוחד אריק בבקשה תעני!״ נשלחה אליי הודעה מריצ׳רד ברגע שנכנסתי הביתה ״תרים את המבט שלך מהמסך ואתה כבר תראה אותי״ אמרתי ובאותה השנייה הוא הרים את המבט שלו מהטלפון ורץ אליי וחיבק אותי. הבנים קמו גם הם ומיהרו לבוא גם הם ולחבק אותי. ״מה קרה לך
ברגל?״ הם שאלו בדאגה ״נפלתי״ השבתי וברגע שאריק התקדם לכיווני הרגשתי שהדמעות שלי שוב פעם מתחילות לצאת וניסיתי להחזיק אותן כמה שיותר וזה היה יותר קשה מרגע לרגע ״כריס אתה יכול לעזור לי לעלות לחדר שלי?״ שאלתי ומיד ראיתי את פרצופו המבואס של אריק,לא יכולתי שהוא יחבק אותי,עם כמה שרציתי פשוט לא יכולתי,אני בכיתי מספיק בלילה ולא רציתי שהוא יראה אותי ככה בוכה,עוד פעם.
״כן בטח״ הוא אמר וכרכתי ידיי סביב צווארו והוא הרים אותי ועזר לי לעלות לחדר.
״תודה״ אמרתי לו שהוא הניח אותי על המיטה בחדר שלי ״ברור,תמיד״ הוא אמר וחייך אליי ואני חייכתי אליו בחזרה ״את מוכנה להסביר לי על מה רבתם?״ הוא הוסיף ושאל ״אז אני מבינה שהוא לא סיפר לכם...״ אמרתי ונאנחתי ״לא.. הוא לא״ הוא אמר ״הוא חושב שאני בגדתי בו״ אמרתי ומיד הפרצוף של כריס השתנה והוא היה המום ממה שסיפרתי לו ״הוא חושב מה?!״ הוא שאל עדיין מנסה לעכל את מה שאמרתי לו ״הוא חושב שאני בגדתי בו״ אמרתי ובשלב הזה כבר הדמעות שלי התחילו לרדת ולזרום על פניי. ״ועוד עם יותם! החבר הכי טוב שלי!״ הוספתי בזעם ובעצב ״איך הוא בכלל הגיע למסקנה הזאת?״ הוא שאל אותי ״הוא מצא תמונה שלי ושל יותם מחובקים ושהוא מנשק אותי בלחי. במקום לשאול אותי הוא ישר קפץ למסקנות שאני בוגדת בו.
איך הוא בכלל מסוגל לחשוב דבר כזה?! אני העברתי את כל החיים שלי לכאן רק כדי להיות איתו! אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי מישהו כל החיים שלי וזה פוגע בי שהוא פשוט לא סומך עליי! איך הוא לא סומך עליי?״ אמרתי והדמעות שלי המשיכו לרדת בלי הפסקה. כריס התקרב אליי וניגב לי את הדמעות וחיבק אותי. מהר מאוד חיבקתי אותו חזרה ולא הפסקתי לבכות,הרגשתי שאני פשוט לא מצליחה לעצור את הדמעות,זה היה כל כך קשה.
״ששש הכל בסדר נסיכה אני פה״ הוא אמר וליטף את ראשי וניסה להרגיע אותי,מה שעבד.
״תסתכלי עליי״ הוא אחר והרים את ראשי שהיה עמוק בתוך החזה שלו ״הכל יהיה בסדר אני מבטיח. אריק יירגע ואתם תדברו על הכל״ הוא אמר,ניגב לי את הדמעות וחיבק אותי ״תודה כריס,על הכל״ אמרתי לו וחיבקתי אותו ״אני תמיד כאן בשבילך״ הוא אמר לי,קם מהמיטה שלי ויצא מהחדר.