כוכב נופל {הושלם ✔️}

24- עייף מדי

-
נ.מ גונקוק:
-

ישבתי באחד מהספספלים שבבית החולים הזה.
טאהיונג לידי ומצדי השני הוסוק שידיו מכסות את פניו ביאוש.
טאהיונג נרדם וראשו היה מונח על כפתו של ג׳ין שלא הוזיז את עיניו מהחדר בו שוכב זה שאחראי על כל דאגותינו בעשרים וארבע שעות האחרונות.
אני שונא בתי החולים האמת. ביליתי כאן הרבה כאשר הייתי ילד כך שאם מישהו רוצה איזה משקה קר אני יכול להוביל אותו בעיניים עצומות לעבר מכונת המשקאות.
אני מכיר כאן כל נקודה וזה לא משהו שאני מתגאה בו.

״יהיה בסדר בנים.״ הסוכן יצא מהחדר בו תקוותינו תלויות. הוא התיישב בספסל שממולי על יד יונגי וג׳ימין שעליו יושב מונדר עם עיניים עצומות. מחכה לאימו שצריכה להגיע בכל רגע.

״נאמג׳ון יהיה בסדר.״ הסוכן הוסיף והשעין את ראשו אל עבר הקיר.

״אני כל-כך שונא את החיים שלי.״ ג׳ין הרים את עיניו שהיו מושפלות אל דלת החדר. דמעה זלעה מעיניו. הוא היה שבור ומרוסק. זה היה המשפט הראשון שהוציא מאז שאנחנו כאן.
אף אחד לא העז לפנות אליו מתוך פחד לשמוע את אחד מהחזקים- נשבר.

״ג׳ין,״ הוסוק הביט בו. סוקר את ארשת פניו שהייתה לא אופיינית לו בכלל.

״אל תגיד לי ג׳ין.״
״אל תגידו לי כלום. בבקשה.״ הוא נעמד מכיסאו. מחה את דמעותיו שנפלו כמו שובל מים על לחייו בגב ידו והתהלך במסדרון. רק האל יודע לאן.

״תניחו לו...״ הסוכן מילמל ועצם את עיניו בכאב.
כל שרירי כאבו לי ואני לא יודע אם זה מעצם העובדה שאני מתאמן כמעט חודש ללא הפסקה ואני מרגיש שגופי סחוט או מהעובדה שכל שריר בגופי מתוח כמו חוט גיטרה.
לפתע צילצול פלאפון התנגן וגרם לכולנו להסיט את מבטינו לכיוון ג׳ימין שהצילצול בקע ממכנס הג׳ינס שלו. יונגי הוציא לו את הפלאפון בזהירות מהפחד שמונדר יתעורר.

״זו אמא שלו,״ יונגי סיפר כאשר הביט בצג שעל הפלאפון מצמיד אותו לאוזנו הימנית של ג׳ימין שנראה עייף ומתוסכל.

״מה?״ הוא שאל והמשיך לעצום את עיניו שמתחתיהן שק שחור ומכובד עיטר אותן.

״קומה שלוש חדר מאתיים ושבע עשרה. הם סגרו את המסדרון תצטרכי לקרוא לי כשאת כאן כדי שאוכל להכניס אותך.״ הוא נאנח בכבדות.

״בסדר, כן, הוא יהיה בסדר.״ ג׳ימין החל ללטף את גבו של מונדר שהיה נמצא בשינה עמוקה על חזהו של ג׳ימין.

״ביי.״ השיב לה ויונגי ניתק את השיחה. מחזיר את הפלאפון של ג׳ימין לכיסו ומניח את ראשו של ג׳ימין על כתפו.

״היא כאן, תהיה איתו רגע.״ ג׳ימין העביר את מונדר ליונגי כאשר שמע ציפצוף הודעה הנכנס מהפלאפון שלו. הוא הלך במהירות למאבטח שעמד בערך כשישים מטרים מאיתנו.