פאנפיק פרסבת׳!!

פרק 2

אנבת׳-
הראשון בספטמבר... התגעגעתי ללימודים אני יגיד את האמת. אני לומדת בכיתת מצויינים ומוח אצה שלי, כמובן, בכיתה רגילה. אני קצת מאוכזבת אבל לפחות נפגש בהפסקות...
״אנבת׳ צ׳ייס!״ שמעתי את המורה שלי קוראת שמות ״כאן!״ אמרתי והרמתי את ידי. ״אנבת׳ היא תלמידה חדשה בבית הספר שלנו, תקבלו אותה יפה!״ המשיכה המורה. המורה המשיכה לקרוא שמות... השיעור התחיל ממש טוב, הצבעתי בכל שאלה, רק שהפעם היו עוד כמה שהצביעו, בניגוד לכיתות הקודמות שהייתי בהן. כשנגמרו השיעורים הראשונים הייתה ההפסקה. יצאנו להפסקה ואחת הבנות נעצה בי מבט. מסביבה היו עוד כמה בנות. לילדה שנעצה בי את מבטה קראו ג׳וי... לא לא, ג׳ן. זכרתי מקריאת השמות. היא התקרבה ביחד עם חברותיה. לא חששתי הרבה, לא כלכך נשאר משהו בעולם בני התמותה שמפחיד אותי... ״היי חנונית!״ היא קראה בקול רם שכולם שמעו. היא וחברותיה צחקו, לא היה כלכך איכפת לי... ״יודעת מה? בואו נקבל אותך כמו שצריך. אולי את צריכה שידוך?״ היא אמרה שוב בקול רם. ״לא תודה, יש לי חבר.״ אמרתי לה בקול רגיל. ״לך? חבר? בטח מישהו חנון כמוך!״ היא אמרה ״אולי מיטשל?״ ראיתי כמה בנות שגיכחו. ניחשתי שהוא ילד דחוי מאוד. ״לא תודה, אני יגיד שוב. יש לי חבר.״ את שלושת המילים האחרונות אמרתי בהדגשה ובקול רם ממה שרציתי. ״כן בטח... לבית הספר הגיע מישהו חדש חוץ ממך, הוא באמת מציאה, ושמעתי שהוא הולך להצטרף לכיתה שלנו. עכשיו תראי כמוני איך באמת עושים את זה, ותצפי בי כשאני משיגה חבר חדש!״ ראיתי אותה מתקרבת לכיוון הברזיה. כשראיתי מי ליד הברזיה, כבר הבנתי מי זה, וחשבתי שאני הולכת להתפקע. אבל לא צחקתי. רציתי לראות מה יקרה. ג׳ן שיחקה בשיערה החום בהיר והמסולסל בקטנה, כנראה עם מכשיר. ״היי!״ היא אמרה למי שליד הברזיה ״תגיד, אתה רוצה לבוא איתי לסרט היום בערב?״ היא המשיכה ״לא תודה יש לי חברה...״ הוא ענה והמשיך ״קוראים לה אנבת׳ צ׳ייס היא בכיתת המצויינים ואני לא מוצא אותה בשום מקום..״ ״פרסי!״ מיד קטעתי אותו ורצתי אליו. ״חכמולוגית! הנה את!״ הוא קרא וחיבק אותי ואז התנשקנו. מזווית העין ראיתי את ג׳ן מסתכלת במבט שלא כלכך הצלחתי לפענח, משהו בין הלם לקנאה. לאחר שהתנתקנו שאלתי אותו בהתרגשות ״אז זה נכון? אתה מצטרף לכיתה שלי?״ ״כן! ואני בשוק שהם קיבלו אותי...״ ענה לי פרסי כשהוא מגרד בראשו בתהייה, אבל לא היה לי אכפת. לפחות קיבלתי את מוח אצה שלי בחזרה. כמעט. התפוצצתי. מהתרגשות! נישקתי אותו שוב הפעם להרבה זמן שכמעט נגמר לו האוויר, אבל הוא הסתדר. ״אוקי, אוקי הבנתי את מתרגשת!״ אמר לי אחרי שהתנתקנו. ״טוב בוא נלך לכיתה, שלא נאחר!״ אמרתי והוא צחק מעט. שילבתי את ידי בידו והתחלנו ללכת, אל התחלה חדשה.
———————————————————————
וואו יותר מ400 מילים!💋 לא יודעת מה איתכם אבל אני גאה בעצמי על הפרק הזה....💙💙💙 התקדמתי הרבה בעלילה💙 מקווה שאהבתם💙 (מוזמנים להגיב ולעשות ⭐️, כי לכם זה לא מפריע ולי זה מאוד עוזר💙💙)