נערת הניחומים | פנטזיה רומנטית למבוגרים

פרק ו

שלום לכולם:) אני מקווה שהפרק הזה יענה לכם על כמה מהשאלות שנשאלו בפרק הקודם! ובבקשה תכתבו לי, אם לא.. כי אני ממש מתחילה לפחד עם הספר הזה ועל סף של אולי להוריד אותו לגמרי...

שתהיה לכם קריאה מהנה!

***

הם לא הפסיקו ללחוש לאוזניה.

הקולות חזרו והדהדו שוב, מרגיעים את ליבה המשתולל של זיאה. עורה הסתמר והיא יכלה לשמוע אותם מזמרים בתוך ראשה ברוך ובשלווה. קולות שרק היא יכלה לשמוע, כיוון שלא היה שם איש מלבדה ומלבד האישה הזרה שהייתה שם איתה.

הכל הפך למטושטש במחשבותיה. ולמרות שהיא הרגישה צלולה לחלוטין, המוח שלה חזר ואמר לה שהיא לא באמת הייתה כאן ושכל מה שאירע סביבה לא היה אמיתי בכלל - דבר שהעלה חיוך רחב ומטופש על פניה, כיוון שהיא ידעה שזה לא היה אמיתי. הקולות לעומת זאת, חזרו ואמרו לה שזה אכן קרה והיא אכן הייתה כאן. הם חזרו והסבירו לה שוב ושוב שהכל יהיה בסדר ושהגעתו של אל הלהבה - הנפיל - הייתה לטובה.

היא ליקקה את החיוך המטופש משפתיה והישירה את מבטה השואל על האישה ההריונית והמפוחדת שנצמדה אל העץ ושלחה את מבטה המבועת לשמיים. צללית עגולה וכהה הסתירה את אורה הבוהק של השמש ונפלה ישירות לעברן במהירות אדירה, מטילה צל ענק ועגול ברחבי המקום בו עמדו השתיים.

אל כל האלים...

זיאה שמעה על חלומות הזיה בתקופה בה היא למדה תחת ידה הקשה של זיארה, אבל היא מעולם לא לקחה חלק באותם הטקסים שבוצעו על ידי הרופאים הזקנים - כיוון שזיארה בעצמה אסרה עליה לעשות את הדבר.

בטקסים האלו, נדרשו הרופאים לאסוף את פטריות "אש השועל" מרחבי היער ולהפוך אותן למשקה. אותו הם שתו ובגללו ראו את אותן ההזיות. זיארה הייתה נגד הטקס ההוא וקראה לו ברברי, כיוון שעבורה הדבר היה גרוע יותר מלהשתכר מיין של חיטה לבנה. היא לא אהבה להיות תחת ההשפעה של הסם כשאר הרופאים באזור ההרים ולימדה גם את זיאה להישאר עם ראש צלול ונקי על הכתפיים בזמן עבודתה.

אומנם זיאה מעולם לא השתמשה במשקה ההוא ולא באמת ידעה כיצד אמורה הייתה להרגיש תחת השפעתו - היא האמינה באמת ובתמים שזה בדיוק מה שהיא הרגישה כעת. היא הרגישה כאילו שהייתה תחת אותה ההשפעה של אותו המשקה. וההוכחה לכך הייתה השירה הבלתי פוסקת שהתנוססה בתוך אוזניה, היער שהיה זר לחלוטין בעיניה, האישה ההריונית שהופיעה משום מקום וכמובן נפילתו של אל הלהבה בעצמו.

רבים יגידו שדעתה עפה על עצמה, אבל לא זיאה. בשבילה, כל אשר סבב סביבה כעת נראה כה אמיתי שהיא לא הצליחה להבין אם היא אכן חלמה כפי שהאישה ההיא אמרה לה, או שזה באמת קרה. ככל שהיא הביטה על הצל שנפל והתקדם אליהן יותר, כך היא גם תהתה לעצמה, אם היא בעצמה לא השתמשה בתרופות שהיא הכינה עבור המטופלים שלה בכפר ההוא והזתה את כל המתרחש סביבה.