Young Blood-L.S

פרק-45:

כבר עברו כמה דקות מאז שג'מה הלכה ונשארתי לבד, מחשבות מתרוצצות במוחי ואני פשוט מרגיש פגום.

הכל הלך בסדר סוף הסוף, היינו כבר בדרך לעשות את זה, ואני לא מאמין שהשתפנתי ברגע האחרון.

אני שמח שידעתי מתי לעצור את זה ולא התפשרתי על מה שאני מרגיש. אני רוצה שהפעם הראשונה שלי תרגיש מיוחדת ואני אהיה שלם עם זה במאה אחוז, וכנראה שזה באמת לא היה אמור לקרות היום.

אני חושב שאני מרגיש כל כך רגע בעיקר בגלל העובדה שג'מה מוכנה ואני לא נותן לה את זה. אני בטוח שהיא מבינה את ההרגשה שלי והיא לא רוצה אותי רק בשביל זה, היא תחכה לי. אבל אני לא אוהב לאכזב אנשים.

אחת מהסטיגמות על כל הנושא הזה היא שגברים תמיד מוכנים ראשונים, כאילו הם חרמנים 24/7 ורק מחכים לזה, כאילו זה בא להם הכי בקלות. אצלי זה שונה, אולי אצל אחרים זה ככה? התחלתי לבכות ואני לא יודע למה, למה זה כל כך קשה לי? אני אוהב את ג'מה, אני יודע את זה. אבל מה הקשר של הארי? למה הוא קפץ לי לראש? למה משהו בכל הסיפור איתו מרגיש לו רגיל? בתכלס למרות כל הריבים שלנו והבכי שלי בעקבות הקשר איתו, הוא די הנקודת אור שלי בחיים כרגע. משהו לא צפוי ומרתק שאני נסחף אחריו.

אני לא חושב שיש לי רגשות אליו מעבר לחבר טוב, בכל זאת אני יודע שאני סטרייט לגמרי, ג'מה היא ההוכחה לזה. הייתי גם מגורה היום, אבל משהו עדיין לא מרגיש לי נכון.

ברגע הזה,עד כמה שרציתי פשוט להתקשר להארי ולעשות איתו משהו משוגע שישכיח את זה ממני ידעתי שזה לא הדבר הנכון לעשות. גם כי ג'מה היא אחותו, וגם כי הוא קשור לכל הסיטואציה המוזרה הזאת איכשהו.

אני צריך את נייל, צריך את החבר הכי טוב שלי שאני לא מתבייש ממנו בכלום. חוץ מזה אני יודע שהוא כבר לא בתול. הייתה לו פעם חברה לכמה חודשים והם עשו את זה. אני זוכר שהוא ממש התלהב אבל הוא לא נתן כל כך הרבה פרטים. הוא בערך הבן אדם היחיד שאני מרגיש בנוח לדבר איתו על הנושא.

ברגעים כאלה אני כל כך מצטער על זה שאין לי אבא נורמלי לדבר איתו על כל הדברים האלה. אבא שידריך אותי ויכין אותי לחיים שמעבר לעולם העסקים והעבודה. הוא בן אדם כל כך קר ואין סיכוי שאי פעם אני אדבר איתו על דברים כאלה. אני כל כך מקנא במערכות יחסים של חברים שלי עם האבות שלהם.

אבא של נייל, אבא של קמרון, ואפילו אבא של הארי וג'מה. גם מרחוק, ג'מה מצליחה לשמור על קשר חם ואוהב עם אבא שלה והיא מדברת איתו כל יום בשיחות וידאו.

בלי לחשוב יותר מידי, מצאתי את עצמי מתקשר לנייל בבכי ומקפיץ אותו אליי ב00:00 בלילה.

הוא ענה בקול ישנוני וחסר חשק, אבל ברגע ששמע אותי בוכה הוא הבטיח שיהיה אצלי עוד כמה דקות.

בניגוד אליי ולרוב הצוות של המלון נייל לא גר כאן, הבית שלו ממש קרוב אז אין צורך.

אני גר פה בגלל אבא שלי, וג'מה בגלל שההורים שלה בכל מקרה גרים רחוק..

בזמן שאני חושב על דברים רנדומליים ומנסה להכחיש את כל מה שקרה כאן, אני שומע דפיקה בדלת. נייל הגיע. קמתי מהמיטה ורצתי לדלת, פותח לו אותה ומחבק אותו ישר, בוכה על כתפו. לאחר כמה שניות הוא מרחיק אותי כדי להסתכל עליי. "מה קרה לו?" הוא שואל אותי, אפשר לראות מהבעת פניו שהוא ממש דואג לי כרגע. אולי הלחצתי אותו יותר מידי, אולי אני סתם דרמטי מידי. "אולי כדי שנשב" אמרתי.

סגרתי את הדלת ושנינו מתיישבים על המיטה. "אז עכשיו אתה מוכן לומר לי מה קרה? מה הארי עשה הפעם?" הוא שאל.

"לא.. את האמת שזה לא הארי הפעם. די קרוב.. זאת ג'מה. ג'מה ניסתה לארגן לי הפתעה במטרה שאנחנו.. אה- שאנחנו נשכב. סיפרתי לך שלא עשינו את זה עדיין ואני מפחד." התחלתי להסביר לו. "הכל הלך חלק, היה מדהים וחשבתי שזהו, זה קורה. אבל משהו עצר אותי ברגע האמת. ג'מה לא מבינה מה קורה וקצת רבנו. אני רגיל שהכל יציב ביננו ואין קשיים כאלה. אני לא יודע מה עובר עליי." "לואי.. אתה לא צריך לעשות את זה מתוך מחוייבות. כל המטרה היא ששני הצדדים ירגישו בטוחים ושלמים עם ההחלטה. זה להנאה, זה אמור להיות משהו שכיף לך לעשות. אם אתה לא מרגיש מוכן זה בסדר, זה יקרה לבד ואתה תרגיש את זה. אני בטוח שגם ג'מה תבין את זה בסופו של דבר, ואם היא הבן אדם הנכון זה יקרה." הוא אמר ודי עודד אותי.. אין על נייל. "תודה" אמרתי, מושך באפי ומנגב מעיניי את הדמעות הנותרות. "אה ויש עוד משהו, את האמת שזה די הדבר הכי כיף שיש בחיים שלי כרגע. אז הארי ואני היינו היום בסרט ועשינו עליו התערבות. בקיצור הוא הפסיד וזה אומר שהוא צריך לקחת אותי לדייט. בצחוק כמובן לא בקטע רומנטי.. והוא אומר שהוא מתכנן משהו שווה. אני ממש סקרן. אבל זה אומר שאני מבריז לך מחר מהקניון. סורייי." אמרתי לנייל, קצת התעודדתי מהמחשבה על מה שיהיה מחר. בהתחלה רציתי לוותר על זה. נראה לי קצת לא הגיוני לעשות דבר כזה יום אחרי שרבתי עם ג'מה והיא אחות של הארי.. אבל היא כבר מזמן לא מה שמחבר ביננו, הקשר שלנו הוא בפני עצמו והכל בסדר. חוץ מזה אין מצב שהוא היה נותן לי להבריז. הוא באמת היה בא וגורר אותי.

"העיקר שיהיה לך כיף לו. אבל בכל זאת תיזהר מהארי.. ואני לא מאמין שאתה מבריז לי!" הוא אמר וצחק.

אני פשוט אוהב את הבן אדם הזה.

נייל ואני נשאבנו לשיחה על הכל בערך, די שכחתי מכל הבעיות שלי ופשוט היה לי כיף לדבר איתו.

הוא די חפר לי על הקראש שלו, ואמרתי לו להזמין אותה במקומי מחר לקניון.

בסוף הוא הלך הביתה למרות שהצעתי לו להישאר, והנה אני פה שוכב וחושב מחשבות אחרות לפני שאני הולך לישון.

"מחר יהיה טוב יותר" אני מזכיר לעצמי ועוצם את העיניים.