אל תשחרר // don't let go

פרק 16

״ליאן קומי כבר!״ שמעתי צעקות ליד אוזני
״נו מה״ העפתי עליו כרית מבלי לראות מי זה
וחזרתי לישון שוב
״נו יאללה הבטחתי לך שנצא אז יוצאים״ הוא הרים אותי , הסתכלתי על גל שחייך חיוך גדול חושף שיניים
״אוף בסדר״ הלכתי להתלבש וגל יצא מהחדר
התלבשתי במהרה והלכתי לחדר אוכל
״מוכנה?״ הנהנתי במהירות
הוא לקח את ידי והלכנו לכיוון האוטו שלו
הגענו למין מקום יפה עם המן פרחים וירוק
הוא לקח את ידי והתיישבנו על ספסל
״גל המקום מהמם״ אמרתי עם פה פעור
״אני יודע״ הוא חייך את החיוך המושלם שלו
לפתע הוא התכופף
הוא קטף משהו והביא לי
זה היה ורד הפרח האהוב עליי
״איך ידעת״
״סודות לא מגלים אהובה״ הוא נישק לי את הלחי
התיישבנו על הספסל במשך שעות ולא הספקנו לדבר ולצחוק
״קדימה בואי נחזור״ חזרנו לאוטו שלו

כשהגענו לבית שלו והוא נעל את הדלת
״מה הפעם״ צחקתי
הוא ליטף לי את הרגל בצורה נעימה
היה לי צמרמורת בכל הגוף
״ליאן״ הוא לחש באוזני
״את רוצה שאמשיך?״ הנהנתי באיטיות
הוא המשיך ללטף לי את הרגל ועלה טיפה למעלה
לא יכולתי להתאפק
התיישבתי עליו ונישקתי אותו
הוא היה מופתע
אבל הוא זרם לאחר מכן
התנשקנו במשך דקה שלמה עד שהתנתקנו
התנשמנו במהירות
״אני מאוהב בך קטנה שלי״ הוא נישק אותי במצח
חזרתי לשבת במקום
״גל אפשר לשאול משהו?״
״כן בטח״
״אני יכולה לספר לחברות שלי עלינו?״ הוא הסתכל עליי וחשב לעצמו
״טוב בסדר אבל רק להן״
״יש תודה״ התלהבתי וחיבקתי אותו
הוא פתח את הדלתות והלכנו לחדר
ונרדמנו במהרה

-בוקר-
יאללה בית ספר חשבתי לעצמי
הלכתי להתארגן במהרה
יצאתי מהבית ולא ראיתי את בר איפשהו
כנראה גל קיים את ההבטחה שלו
הגעתי לבית ספר פוגשת בעדן ושיר
חיבקתי אותן והלכנו לשיעור

-אחרי השיעור-
״בנות בואו יש לי משהו לספר לכן״
״יואו גם לי יש משהו לספר לכן״ שיר אמרה
התיישבנו בספסל איפה שאנחנו תמיד יושבות
״אוקיי ככה״ התחלתי לומר
״זוכרות את גל אביטן?״
הן הנהנו עליי
״אז אל תתחרפנו״
״אני והוא ביחד״ שניהן היו בשוק
״אוי מיי״
״אל תדאגו הוא לא נורא כמו שהוא נשמע אתן תאהבו אותו״
״אוקיי אבל הוא צריך לעבור אצלנו!״ צחקתי
״עכשיו תורי!!״ שיר אמרה
״גם לי יש מישהו״ הסתכלנו עליה במבט מופתע
״לשיר יש חבר זה חדש״ חייכנו אליה
״נו איך קוראים לו״ עדן שאלה
חיכינו לתשובה ממנה
״פיטר לוין״ הייתי בשוק מוחלט
לא האמנתי למה שאני שומעת
הבן אדם שעוקב אחריי ואובססיבי לגביי?
הבן אדם שרוצה שאתחתן איתו?
הוא חבר של שיר?
לא דיברתי לא היה לי מה להגיד
לא ידעתי איך להגיב למשהו כזה
הוא רוצה להגיע אליי והוא משתמש בשיר כדי להשיג אותי
מה אני הולכת לעשות
אני לא יודעת
״ליאן?״
״את בסדר?״ שיר שאלה אותי
״כן כן״
״אני שמחה בשבילך״ חייכתי חיוך מאולץ

-אחרי בית ספר-
הלכתי לבית של גל
כולי מלאת מחשבות
מה לעשות
מה אני עושה
אוף
נכנסתי הביתה שכולם מסתכלים עליי ואני מסתכלת עליהם בעצב
״ליאן?״ גל שאל
הלכתי לחדר
זרקתי את התיק על הרצפה
גל חיבק אותי מאחורה
״מה קרה״ הוא נישק את עורפי
״הם לא קיבלו את זה טוב?״ הוא שאל
״לא זה לא זה״ אמרתי בעצב
הוא סובב אותי אליו כדי שאסתכל עליו
״ספרי לי״ הוא ליטף את שערי באיטיות
חיבקתי אותו
״זו שיר״
״מה לגביה״
״יש לה חבר חדש״
״זה לא חדשות טובות?״
״לא״ אמרתי בישירות
״למה״
״כי זה פיטר לוין״ פיו היה פעור
״מה״ הוא צעק אמר
״הוא רוצה להגיע אליי והוא משתמש בשיר ואני לא יודעת מה לעשות גל אני לא רוצה לפגוע בה ולהגיד לה את זה , מה אני עושה גל מה-״
הוא חיבק אותי בחזקה
״שש אנחנו נראה מה נעשה אל תפחדי יפה שלי״
״בוס״ כפיר נכנס בפתאומיות
״מה״
״פיטר יהיה בפגישה״
״זה אומר ששיר תיהיה שם?״ שאלתי
״רשום שהוא מביא מישהי״ חיבקתי את גל עוד יותר חזק
״נסיכה לכי להתקלח תכף יוצאים אנחנו נחשוב מה נעשה בסדר?״ הוא אמר ונישק את מצחי
לקחתי את הבגדים שגל נתן לי והלכתי להתקלח

״מה זאת אומרת הוא יהיה שם??״
״אבא שלך הזמין אותו״
״הוא לא נורמלי״ נאנחתי בעצבים
״טוב לכו להתארגן אנחנו נדבר איתו פנים מול פנים״
כולם הנהנו אליי
ישבתי בחדר
מנסה לחשוב מה לעשות
לפתע ליאן יצאה עם מגבת בלבד עליה
היא צרחה בקטנה
צחקתי
״לך!!!״
״למה אני נהנה מהנוף״ קרצתי לכיוונה
״גל!!״
״טוב טוב אני עוד אראה מה יש מתחת״ קרצתי שוב והיא האדימה
חיכיתי שהיא תסיים
״אתה יכול להיכנס״ נכנסתי לחדר
הסתכלתי על ליאן שהייתה לבושה מהמם
שמלה ארוכה שחורה עם עקבים קטנים
היא שמה איפור טבעי שעליה זה נראה מדהים למרות שהיא לא צריכה איפור
״אתה בוהה״ היא צחקה
״את מדהימה אי אפשר שלא להסתכל עלייך״ החזקתי את מותניה ונישקתי את שפתיה קלות
״הלוואי והיינו נשארים״ היא אמרה
״הלוואי״ אמרתי גם
״גל״
״אמ״
״אני מפחדת על שיר״
״אל תפחדי אנחנו נפתור את זה אל תדאגי״ נישקתי אותה שוב
היא העמיקה את הנשיקה
״לא אמרתי לך״ היא התנשמה במהירות
״אתה גם נראה טוב״ היא קרצה
הרמתי אותה והצמדתי אותה לקיר
נישקתי אותה נשיקה סוערת
״השמלה הזאת הורגת אותי״ היא צחקה צחוק חמוד
״לא צריך ללכת?״ היא שאלה
״לא״ נישקתי אותה שוב
״גל עכשיו צריך ללכת״ היא ניסתה לרדת אבל לא נתתי לה
״נו גל נעשה את זה שנחזור״
״אוף טוב״ הורדתי אותה ויצאנו מהחדר
״ליאן את ואו״ טל אמר וחיבק אותה
״יאללה מספיק חיבוקים״
״די לקנא״ היא נישקה אותי בלחי
״בואו נצא כבר מבלי כל החיבוקים והנשיקות וכל הקיטשיות הזאת״ בר אמר ועשה קול נגעל
כולם צחקו והלכנו לאוטו

נכנסנו למכונית ונסענו
הם שמו שירים וכולם שרו
אני הייתי בשקט
מנסה לחשוב מה לעשות לגבי שיר
מה להגיד
מה לומר
איך היא תגיב
אני בכלל אצליח לדבר?
אוח המחשבות האלה לא עוזבות אותי לשנייה
אני לא יודעת מה לעשות
״הגענו״ בר אמר
אוקי בואו נעשה את זה