אל תשחרר // don't let go

פרק 17

כולם יצאו מהאוטו
גל התקרב אליי והחזיק את ידי
״תקשיבי ליאן אלו אנשים מסוכנים אל תדברי עם אף אחד״ הנהנתי אליו
נכנסנו לסוג של אולם גדול
המון אנשים מסביבי
כולם היו לבושים מפואר
די פחדתי
הרבה אנשים נראו מפחיד וזה הלחיץ אותי
״הופה הופה את מי אנחנו רואים את גל המלך וחברתו היפה״ בחור לא מוכר התגלה לעיניי, שיערו היה חום קצר עם עיניים חומות , הוא היה יחסית גבוה, הוא היה נראה טוב אבל לא כמו גל , הוא לבש חליפה שחורה עם נעליים שחורות
התקרבתי לגל
״מה נשמע ליאור״
״דבש״
״הבאת מישהי? למרות שברור שהבאת מישהי״
״בטח שהבאתי מישהי״ הוא צחק
לפתע מישהי התקרבה אליו ונישקה אותו
״זאת אור״
היא חייכה אלינו ובהתה בגל
גילגלתי עיניים
״תהנה אחי״ הוא לחץ את ידו
הוא לקח את ידי והתקרבנו לשולחן מסוים
״גל״ ראיתי את אביו
הוא הסתכל עליי במבט מאיים הורדתי את ראשי
״בלי מבטים כאלה״ גל אמר והצביע על אביו
״בואי״ התיישבתי בכיסא
וגל לידי
לאחר כמה דקות שגל דיבר עם אנשים ואני הייתי בשקט
הוא לחש באוזני
״נסיכה אני שנייה הולך וחוזר טוב? את לא זזה מפה״ הוא נישק לי את הלחי והלך
נשארתי בכיסא לבד
משועממת
״ליאן!״ ראיתי את שיר מנופפת לי
אוי לא
היא התיישבה בכיסא לידי
״היי מה את עושה פה״
״גל״
״מצחיק אני פה בשביל פיטר״ היא חייכה אליי חיוך גדול
״שיר אני-״
״את לא מבינה איזה חמוד הוא״ היא קטעה אותי
״הוא כל כך רומנטי הוא אמר לי שהוא אוהב אותי בפעם הראשונה היום״ היא עשתה פרצוף מאוהב
היא המשיכה לדבר על כמה שהוא מדהים
בזמן שרצות לי מחשבות על פיטר והן לא טובות כל כך
״ליאן?״ היא נופפה מולי
״מה יש לך את לא פה בזמן האחרון״
״סורי אני פשוט עייפה״
״את רצית להגיד משהו לא?״
״לא לא משנה״

״שלום לכולם״ הסתובבתי וראיתי מישהו למעלה
״אני שמח שכולכם פה״ הוא חייך חיוך גדול
שיר חייכה אליי
״זה פיטר״ היא לחשה לי
מה
פאק
״אני רוצה לברך זוג מאוד חשוב״ המשכתי להסתכל עליו בלחץ
״את גל אביטן וליאן מזרחי״ חיפשתי את גל בעיניי ולא מצאתי
שיר הסתכלה עליי בהלם
״הוא מכיר אותך?״ היא לחשה לי
לא הקשבתי לה
כולם דיברנו בניהם
״האמת שיש לי משהו לספר״ בבקשה לא
״האמת שליאן הייתה אמורה להיות שלי״ הסתכלתי עליו בהלם וכך גם שיר הסתכלה עליי בהלם
״אבל גל לקח אותה ממני״ הוא אמר במבט רציני
״אז הוא הכריז מלחמה״
״ליאן מה הולך פה ואיך הוא מכיר אותך לעזאזל?״ שיר אמרה לי בלחץ
״אני מצטערת שלא סיפרתי לך על זה אבל גם אני גיליתי את זה לא מזמן״
לפתע ראיתי אותו שולף אקדח ויורה לאוויר
צרחות נשמעו באוויר
״שיר בואי למטה״ התחבאנו מתחת לשולחן
איפה אתה גל

שמעתי את היריות מחפש את ליאן בעיניי
פאק איבדתי אותה
״גל איפה ליאן!״ טל צרח לעברי
״אני לא יודע״ התחרפנתי
ראיתי את כולם חוץ מליאן
לפתע ראיתי את פיטר מולנו
״שלום גל״ הוא שלף מולי אקדח
״לך לעזאזל״ אמרתי לו
הוא צחק
הסתכלתי לצד בחור המחזיק את ליאן ומכוון אליה סכין
ובצד השני את הבחור המחזיק את שיר וגם כן מכוון אליה סכין
״מה אתה רוצה״
״זה לא מה אני רוצה זה מה שאני צריך לעשות״
הסתכלתי עליו במבט מאיים
״אני לא אפגע בך גל״ הוא חייך
״אלא באנשים שאתה הכי אוהב״ הוא כיוון אל טל אקדח
״לא!״
ירייה
״טל!!!״ הוא התמוטט
ליאן צרחה ובכתה
הבחור דקר אותה בבטן
התמוטטתי
ולאחר מכן גם את שיר
״בואו נברח!״ פיטר צרח וברח
הלכתי לליאן והחזקתי אותה
״אל תלכי תישארי איתי״
״תזמינו אמבולנס!!!״
צרחות נשמעו מסביבי
לא הצלחתי לחשוב
לא הצלחתי לנשום

״גל״ בר העיר אותי
״יש תוצאות?״
״בנתיים רק של טל״
״נו דבר כבר אל תשאיר אותי ככה״
״הוא בסדר״ נשמתי לרווחה
חיבקתי את בר
״ליאן?? שיר???״
״לא יודעים עדיין״ החזקתי את ראשי
״אני יכול לבקר את טל?״ הוא הנהנן
הלכתי מהר לחדרו
״היי אח״ הוא חייך
החזקתי את ידו
״היא תיהיה בסדר״ הוא חייך חיוך קטן
״אני שמח שאתה בסדר״ חיבקתי אותו
״גל״ כפיר נכנס לחדר נסער
״מה מה קרה״
״יש חדשות״ יצאתי ביחד עם כפיר
הרופא דיבר עם בר וגיא
״מה מה קרה״ נדחפתי לשיחה
״הבנות נפצעו קשה למרות הבן , הירייה הייתה פחות מזיקה״
״הן יהיו בסדר??״ שאלתי אותו נסער
״אנחנו לא יודעים עדיין״
״מה לא יודעים מה!!?״ התעצבנתי
בר החזיק אותי
״תרגע אחי״
״אני חייב אותה אני לא יכול בלעדיה ! תעשו הכל!״

ישבתי בכיסא
אני חייב להודיע לחברה שלהן
אני זוכר שליאן שלחה לי את המספר של הבנות למקרה חירום
התקשרתי לעדן
״הלו?״
״היי עדן זה גל , את חייבת לבוא לבית חולים״
״מה ?? מה קרה?״
״ליאן ושיר נפצעו קשה״
״מה!!״ היא צרחה
״אני באה אני באה״ היא ניתקה במהירות
ליאן שלי בבקשה תתעוררי
אני לא יכול בלעדייך

לאחר כמה דקות ראיתי את עדן עם עוד מישהו
״איפה היא??״ הוא שאל
״מי אתה״
״אני אח שלה מי אתה״
״רגע״ הוא הסתכל עליי בחשד
״אתה גל אביטן״
״מה לך ולאחותי???״ הוא שאל עצבני
הוא דחף אותי
״תרגע״ התקרבתי אליו
״אני חבר שלה״ הוא התעצבן עוד יותר
עדן הרחיקה אותו ממני
״יונתן תרגע״ היא אמרה לו
״למה מי אתה בכלל שתיהיה חבר של אחותי״ הוא התגרה בי
״אני לא בא לפה לעצבן אותך , ליאן במצב קשה״
הוא התרכך והתיישב בכיסא
עדן התיישבה לידו ושניהם בכו יחד
התיישבתי גם בכיסא
מחכה לתוצאה שלוקח נצח
קמתי והלכתי לחדר של טל
״טל?״
״אמ״
התיישבתי בכיסא לידו
״אני מפחד לאבד אותה״
״אתה לא אתה יודע כמה ליאן עקשנית״ הוא חייך
״אני מפחד, אני מפחד לאבד אותה, היא הנשמה שלי, היא מחזירה אותי לחיים, היא האחת שמוציאה ממני את הטוב שבי, בלעדיה אני ריק אני כלום אני אותה מפלצת שכולם מכירים, איתה? אני מרגיש כל כך טוב שאני שוכח שאני רוצח שאני בן אדם לא טוב, היא מראה לי את התכונות הטובות שבי , אני מפחד לאבד את האוויר שלי טל אני מפחד״
טל הסתכל עליי פורק את כל הרגשות שלי , ירד לו דמעה והוא ניגב אותה במהירות
״אף פעם לא ראיתי אותך ככה״
הוא החזיק את ידי
״היא חזקה אוקי? אתה מכיר אותה היא עקשנית היא לא תרצה ללכת״
חייכתי
״היא תצא מזה״ הוא ניסה להתיישב
עזרתי לו
״בוא הנה״ חיבקתי אותו
״לא חזק מידי״
״סליחה סליחה״
״זה בסדר״ עזרתי לו לשכב
״לך לנוח״ אמרתי לו ויצאתי מהחדר
בר התקרב אלי
״אתה בסדר?״ הנהנתי אליו והתיישבנו בכיסאות
״אתה צריך לנוח גל אתה פה מלא זמן״
״אני לא הולך״
אמרתי
וחיכיתי
חיכיתי בשבילה
שתחזור אליי