פרק 2-נשיקה סטירה: גרסת האיינהריאר

1K 71 24
                                    

סאם פתחה בזהירות את דלת השירותים. אני התחלתי להרגיש שגופי קורס, נלחצתי כמו תלמיד תיכון לפני מבחן מסכם. כאשר סאם הביטה על רצפת החדר, היא השמיעה קול כאילו היא מקיאה.
"קרפדה?" היא שאלה בגועל.
"קרפדה?" חזרתי אחריה באי הבנה. כמובן שלסאם התגובה שלי נשמעה מוזרה, אבל החברים שלי כבר רגילים לטמטום שלי.
"אתה יכול להסביר למה יש לך קרפדה בשירותים?" סאם המשיכה לנסות לקבל ממני הסבר הגיוני.
דופק הלב שלי גבר, הרגשתי כאילו מתופף בלהקת רוק התחיל לתופף לי על הלב את חלק הסולו שלו. קרפדה? מאיפה צצה אצלי בשירותים קרפדה?
לפתע החיה החלקלקה הסתובבה עם הפנים אליי. הסתכלתי לה בעיניים, עין אחת חומה והשנייה ענברית. זו הייתה אלכס. ללא חשיבה, כמו שאני עושה הרבה דברים, אמרתי, "הלגי!"
"הלגי?" שאלה סאם כשעל פניה העבת שאלה.
ניסיתי לחשוב על סיפור שלם בראשי, שיקשר בין הקרפדה לחדר השירותים שלי ולהלגי. גלגלי השיניים הסתובבו במהירות אצלי במוח. לאחר כמה שניות שתיקה מביכות אמרתי, "הלגי, מנהל המלון, הביא לי אותה כמתנה, חיית מחמד. הוא רצה שאני אהיה יותר אחראי, כי אני כל הזמן עושה בלאגן, בחדר, וגם במקומות אחרים, ו...."
סאם נעצה בי מבט שאמר לי לשתוק, וטוב שכך. אם הייתי ממשיך לדבר, סביר להניח שסאם הייתה מתחילה לחשוד.
"אוקיי, אני הולכת הביתה לנמנם. בהצלחה לך עם ה... ייצור הגועלי שלך! "  אמרה סאם מיד לפני שיצאה מחדרי.
נשמתי נשימה עמוקה כדי להירגע אחרי כל פרץ האדרנלין שבדקות האחרונות זרם אצלי בגוף במהירות עצומה. הצצתי מבעד לדלת השירותים וראיתי את אלכס יושבת על האסלה ומביטה על אריחי הרצפה במבט מתוסכל. היא מתוסכלת? אני הייתי צריך להמציא סיפורים והיא זאת שנפגעת כביכול?
"קרפדה? מכל היצורים שהיית יכולה להפוך אליהם הפכת לצפרדע ענקית ומגעילה?!" יצאתי עליה כמו שור שחובט במטאדור.
"כן! נלחצתי ולכן לא היה לי זמן לחשוב! גם.. גם.. אין לך זכות להאשים אותי, למה שתזרוק שקית פלאפל על הרצפה בשירותים?" אלכס החזירה לי בהאשמה.
"אני מצטער, אבל את מוכרחה להודות שהפלאפאל של אמיר טעים מכל תמד קוואסיר ומכל עז מדברת של אל רעם מפליץ. מה אף פעם לא היית רעבה בשירותים?"
כן, אני יודע שהטיעון האחרון לא משהו, אבל מה לעשות שאני אוהב לאכול?
" לא חשבת על להפוך לחרק ולהסתתר? " צעקתי עליה וכנראה כבר הייתי אדום כמו עגבנייה מרוב זעם.
שנינו היינו עצבניים וכועסים. לפתע, בצורה חדה, אלכס קמה והתקרבה אליי. היא תפסה את פניי ונישקה. האווירה המתוחה הפכה לשלווה, כמו אוקיינוס לאחר סערה. הרגשתי שאני נמס לשלולית שבעוד רגע תחליק בין אצבעותיה של אלכס. לאחר כמה שניות היא הרפתה, סטרה לי והלכה מהחדר שלי. היא השאירה לי רק קריצה שובבה... וסימן אדום כמובן .




אז היי!
תודה רבה לכל מי שקורא את הפאנפיק שלי. זו הפעם הראשונה שאני כותב, לכן אני מקווה שאני אשתפר יותר עם הזמן.
אני אנסה לפרסם את הפרקים בתדירות די גבוהה.
ולגבי הפרק הזה, אני יודע שהוא קצר יותר מהקודם, כן, סליחה על זה😅
אז מה אני אגיד, תהנו! 😆

פיירו-צ'ייסWhere stories live. Discover now