פיירו-צ'ייס

פרק 3-#שיחה_רצינית (כביכול)

ישבתי על קצה המזח בנמל בוסטון והבטתי בשקיעה. כדור גז גדול וחם התחבא מאחורי שמיכת הגלים. השמיים נצבעו בגוונים אדומים, סגולים וכחולים. עדיין הייתי המום במקצת ממה שקרה בבוקר, כאילו מישהו ניגן במצלתיים ליד אוזניי והצליל עדיין מהדהד אצלי בראש. הצליל שנשמע במוחי היה סאמירה וההרפתקה שלה, הקרפדה וה... אלכס. אלכס תמיד הייתה קיצונית, יש לה את הזעם הזה שאני כל כך אוהב. הזעם שלה לוהט יותר מכל להבה במוספלהיים ויכול להמיס כל קרחון בניפלהיים. אבל אותו הדבר לגבי האהבה שלה לגבי אנשים אחרים. היא חברה טובה ותומכת כל כך, וגם בת זוג נהדרת. אני ידעתי למה היא ביקשה ממני להפגש הערב. היא רצתה לדבר על הזוגיות הסודית שלנו. אבל, אולי להבדיל מבני זוג אחרים, אני לא הייתי לחוץ כלל מהשיחות הרציניות האלה או הריבים, כי גם במנהרה חשוכה כמו הלילה, אלכס ואני נמצא את האור שבקצה המנהרה.

היא באה. על פניה ההבעה השובבה שיש לה רוב הזמן. היא לבשה מכנסיים בצבע ליים וחולצה ורודה שעליה מודפסת אצבע ש.. סימן לא נאות. שערה הירוק נע ברוח כמו גלים בים.
"היי דפוק!" אמרה אלכס ופלטה ציחקוק קטן.
"היי! אז רצית לדבר.." הגעתי ישר לעניין.
"כן, תקשיב... עבר כבר בערך חודש מאז, אתה יודע, הנשיקה, והכרזת האהבה שלך כלפיי וכל זה."
כן. אני לא מאמין שבהרפתקה כל כך רצינית שמטרתה הייתה לעכב את ריינרק ולכלוא את לוקי שוב, אני הצלחתי להביך את עצמי לא רק בפני חבריי, אלא גם בפניי כל הזומבים והענקים על ספינת המתים! אני פשוט מגנט לדברים האלה.
היא המשיכה," אני אוהבת אותך, ואני רוצה שהכל בינינו יהיה בסדר," היא אמרה בהבעה רצינית.
היה אפשר לשמוע בקולה את החשיבות של הנושא בשבילה. אלכס לא הייתה מהסוג של האנשים הרגשיים, לכן אני הערכתי אפילו יותר את דבריה.
"אני יודעת שיש חשש שאם נספר על הזוגיות שלנו לאחרים אז יהיה קצת מביך, מבטים, אבל עברנו מכשולים קשים הרבה יותר." היא אמרה את זה בטון שנשמע קצת מתחנן.
"כן, את צודקת. האמת שנמאס לי כבר להסביר את ההתגנבויות שלנו או את החיות האקראיות שרובצות אצלי בחדר." אמרתי והוספתי חיוך קטן.
" אז קבענו? מחר מספרים לחברים שלנו בקומה 19!" היא הכריזה בשמחה.
"גם לבליץ, הארט' וסאם." הוספתי.
"אהההה ועוד משהו..." אמרתי לאלכס ו.. זרקתי אותה מהמזח למים.
" זה על הסטירה בבוקר! " צעקתי לה ונקרעתי מצחוק.
בלי הודעה מוקדמת, אלכס משכה את הרגל שלי ונפלתי למים. השיער הרטוב שלי כיסה את עיני כמו ווילון.
"תוותר כבר צ'ייס, אתה הרי יודע שבסוף אני אצחק אחרונה! " אמרה אלכס וצחקה בקולי קולות.
אחרי מילותיה היא שמה את ידיה על כתפיי ונישקה אותי.
כבר לא היה לי אכפת שכולי רטוב. לא היה לי אכפת מהלחץ שאלכס הפעילה על הכתפיים שלי. לא היה לי אכפת מכל השיחה הרצינית שהייתה לאלכס ולי דקה לפני. זו הייתה הנשיקה הארוכה והלוהטת ביותר שהייתה לנו. הלב שלי התחמם כל כך שלא היה לי אכפת להמשיך לשחות במים הקרים. הרגשתי את שפתיה המתוקות של אלכס, שחיממו אותי כמו כוח פריי. אבל זה היה אחרת, זו הייתה אהבה.
"נתראה מחר, בן זוג רישמי." אלכס אמרה, חייכה והכניסה את ראשי למים.
כשהרמתי את ראשי מעל פני המים אלכס כבר לא הייתה שם. כן... קל לה להסתלק במהירות, היא יכולה להפוך לחרק ולעוף. ואני נשארתי רטוב, שוחה במים עם הבגדים שלי. ורק עכשיו שמתי לב כמה קרררררר לי!