פיירו-צ'ייס

פרק 6 - עושים חיים!

אני ואלכס ניכנסנו לחדר שלי. אלכס התיישב על מיטתי בכבדות כשעל פניו אי אפשר לפספס את הבעת הדיכאון. אני הייתי המום ממה שקרה ועל העונש. אלכס רק רצה להגן עליי, לנקום על ההתנהגות הלא הולמת של האיינהריי האסיאתי. ובגלל רצונו לעשות צדק  הוא צריך לסבול. הרגשתי מעט אשם, הייתי מתוסכל וכועס. במוחי עברו הרבה מחשבות, אולי ללכת לשכנע את הלגי ולהקל על העונש, אולי ללכת לפאן-ג'י ולנקום, אולי לדבר עם אלכס שהכל יהיה בסדר ולנחם. אני ידעתי שכל מחשובתיי היו חסרות משמעות, כי הן לא ישפרו את המצב הנוכחי, לא משנה כמה אתאמץ.
הבטתי שוב באלכס, על לחיו זלגה דמעה קטנה ובודדה, כמו נחל צר במדבר הגדול והיבש. הוא נתן אגרוף לקיר שעל יד המיטה, אגרוף שהביע עצבנות ותיסכול.
פתאום, עלה בדעתי רעיון. עברתי שוב במוחי על השיחה עם הלגי, הוא אמר להנות מהזמן שנותר, אז למה לא לעשות כדברו?
עמדתי מול אלכס, שהעיף אליי מבט האומר "מה אתה רוצה?". דחפתי אותו והוא נשכב על המיטה. נזרקתי עליו, תפסתי בשיערו הירוק והפרוע שכל כך אהבתי, השיער הרך והגלי. הצמדתי את שפתיי לשפתיו, ונישקתי אותו בכל הלהט והאהבה שיש בתוכי. העברתי לאלכס את המסר שרציתי להעביר. שמתי לב איך אלכס משתחרר, מרפה מהמחשבות המלחיצות. שנינו חלקנו שלווה מדהימה חסרת תיאור.
לאחר דקה של נשיקה ארוכה אלכס עצר ולחש, "אני אוהב אותך, מגנס."
"אני אוהב אותך גם, אלכס, ואני אשאר לצידך תמיד, לא משנה איזה קשיים נעבור." לחשתי לו בחזרה.
לאחר מילותיי, התקדם לאן שהתקדם, התרחש מה שהתרחש, וכל מה שקרה בחדרי נשאר בחדרי.

בבוקר, קמנו אני ואלכס במיטתי. כבר בעת שפתחתי את עיניי, בראשי היו מתוכננות התוכניות להיום. קמתי בזריזות, הלכתי להתקלח ואז להתלבש. הערתי את אלכס ודרשתי ממנה להתארגן במהירות. בהבעת פנים מבולבלת היא הלכה מיד להתקלח. כשהיא יצאה מטופחת ולבושה, תפסתי בידה ומשכתי אותה החוצה מהחדר.
"מה אתה עושה?" אלכס החצי ישנה שאלה אותי.
"אנחנו הולכים להמשיך מה שהתחלנו אתמול." עניתי בביטחון.
"תקשיב, באמת שאני אוהבת להתמזמז איתך, אבל השפתיים שלי כבר סחוטות כמו תפוזים בבר מיצים." אמרה הישנונית.
"לא זה! אני מתכוון שנמשיך לעשות חיים!" אמרתי בהתלהבות כמו ילד קטן שקיבל סוכריה מהוריו.
עצרתי ונעמדתי מול בית קפה קטן ששמו "הגלידות של פפה". משכתי את אלכס פנימה והתחלתי להזמין, "אנחנו רוצים כדור גלידה מכל טעם, כמה זה יעלה לנו?" אמרתי מיד.
המוכר פקח את עיניו לרווחה ואמר, "כל טעם?! זה 14 טעמים, כלומר 14 כדורים! טוב, אז שלושים וחמישה דולרים בבקשה."
"אתה התחרפנת לגמרי! למה שתעשה את זה?!" שאלה אלכס בפליאה.
"הבטחתי שנעשה חיים או שלא הבטחתי?" אמרתי כשחיוך שובב על פניי.
כשסיימנו לאכול את כל הגלידה אלכס אמרה בקול חלש, "איך הצלחנו לסיים את כל זה? אני מפוצצת! אם תוכנית כיפית וזללנית כמו שלך אני ממש מקווה שהעונש שאני אקבל זה רעב." היא פלטה ציחקוק כאוב. לשנינו החל עיקצוץ קטן בלב כשהיא הזכירה את העונש.
"טוב, זה לא הסוף, עכשיו הולכים לעשות מייקאובר!" צעקתי בקול חזק, ואנשים שישבו לידנו העיפו אלינו מבטים מוזרים.
"אוווווו, אני מפחדת, מה אתה זומם?" אלכס שאלה אותי בסקרנות שובבה.

"דבר ראשון, בגדים חדשים! תחפשי משהו באופנה שלי, ג'ינס, חולצה ומעיל ג'ינס. אני אחפש משהו וורוד וירוק זוהר." אמרתי כשעמדנו בפתח חנות הבגדים.
"אתה. השתגעת. לגמרי! אני אוהבת את זה!" היא אמרה בחיוך ורצה לחפש בגדים.
"המנצח הוא מי שמסיים את הלוק שלו מהר יותר!" צעקתי לה.
שנינו חיפשנו בגדים כמו ארכאולוגים פזיזים וסקרנים שמנסים למצוא משהו מעניין ועתיק.
לבסוף, יצאנו מהחנות בבגדים החדשים שלנו, הסתכלנו אחד על השני ונקרענו מצחוק.
"או מיי גאד! סקיני ג'ינס וורוד! אתה נראה כל כך נשי ומוזר!" אלכס אמרה בצחוק רועם, "אני לא קשורה אליו אנשים!"
"לא ואת! מעיל ג'ינס דווקא נחמד לך." אמרתי לה והוספתי ציחקוק.
"נו, ומה עכשיו, אדון השעשועים?" היא שאלה וציפתה לבילוי נוסף.
"ועכשיו למספרה!" אמרתי בביטחון.
כשהגענו, ביקשתי צבעים לשיער שיורדים מהר במקלחת.
"אתה לא אמיתי." אלכס אמרה בפה פעור.
"אני הולך עם כל דבר עד הסוף!" הכרזתי.
אחרי פרק זמן ארוך במספרה, יצאנו אלכס צ'ייס ומגנס פיירו. לאלכס היה שיער בגוון בלונד כמו שלי ולי היה שיער ירוק.
"זה היום הכי נורא בחיי! אני ניראת כמו מגנס צ'ייס!" היא אמרה וצחקה.
צחקתי איתה ואמרתי, "טוב בואי נחזור לוולהלה. עוד מעט ארוחת הערב ואני מת מרעב, על אף כל האוכל שאכלנו היום."

כשהגענו לוולהלה, הלכנו לאולם הגדול, והתיישבנו על יד השולחן של קומה 19. החברים שלנו הביטו בנו במבטים מוזרים חסרי הבנה, אז סיפרנו להם על השיחה עם הלגי ועל התוכנית שלי ושל אלכס לעשות חיים.
"אני עוד יכולה להבין שמגנס עשה דברים מטומטמים שכאלה, אבל את?! בעלת השכל וההיגיון?!" אמרה מלורי קין בפליאה.
"אני חייבת להשתמש בזמן שנשאר לי, ודברים מפגרים די מעבירים את הזמן." אמרה אלכס.
עמדתי להגיב לדברייה של מלורי אך קול חזק קטע אותי, "אלכס פיירו למשרד שלי!" צעק הלגי באולם הגדול.
הסתכלתי על אלכס ואמרתי "תחזיקי מעמד, הכל יהיה בסדר."
אלכס בלעה רוק, הנהנה לכיווני וקמה. למה עכשיו?! איזה עונש היא תקבל? אני לא יכולתי לעמוד בלחץ. כשאלכס הלכה עם הלגי אני הלכתי לנוח בחדרי ולהירגע.