אל תשחרר // don't let go

פרק 24

״בבקשה תשחררו אותי״ שומרים תפסו אותי משני הצדדים לא נותנים לי ללכת
הם גררו אותי למין חדר מסוים , האמת לא ידעתי לאיפה הם לוקחים אותי
הם דחפו אותי לחדר ונעלו אותי
נשמתי עמוק
״הכל בסדר הכל בסדר״
ניסיתי לשכנע את עצמי
הלכתי לדלת ודפקתי עליה
״תשחררו אותי! מפלצות״ בעטתי בדלת
לפתע הדלת נפתחה ונבהלתי
נרתעתי לאחור
הסתכלתי על פיטר בשנאה
״מה אתה רוצה תשחרר אותי כבר אתה לא מבין שאני בחיים לא ארצה אותך ?״ הוא תפס את ידי
״את תיהיי שלי בין אם תרצי ובין אם לא תרצי״
ניסיתי להשתחרר ממנו אבל הוא היה חזק יותר ממני ותפס אותי עוד יותר חזק
״כואב לי״ הוא התרכך ושיחרר את ידי
״אני לא עד כדי כך מפלצת ליאן את פשוט צריכה להכיר אותי קצת״ הוא חייך
הסתכלתי עליו עצבנית
״אתה איימת שתהרוג את חבר שלי זה מעיד כבר שאתה מפלצת״
ירד לו החיוך במהרה
הוא נתן לי סטירה ועפתי על המיטה
זה כל כך כאב
הרגשתי את הלחי שלי בוערת
הרגשתי את עצמי נחנקת מרוב הדמעות
״ליאן״ הוא גימגם
״אני מצטער״ מבטו נהיה עצוב
״לך מכאן״ הוא עדיין נשאר
״לך מכאן!״ צעקתי עליו שוב
הוא הנהנן ויצא מהחדר
זה כאב לי כל כך
שמתי את ידי על הלחי סובלת מכאבים
הדמעות יצאו ממני ללא הפסקה
אלוהים תשחרר אותי מפה בבקשה
תעשה שגל יהיה בסדר

הייתי על הרצפה
בקושי יכולתי לקום
״גל גל״ מישהו ניסה להעיר אותי
״ליאן?״ לחשתי
״זה אני טל״ הוא תפס את ידי והרים אותי
״בוא נשכב קצת על המיטה״
״פיט-ר״ גימגמתי
״הוא לקח אותה הוא לקח אותה אסור לי לשכב אני חייב להחזיר אותה״
״אנחנו נחזיר אותה אבל קודם כל אתה צריך להתאושש״ טל השכיב אותי על המיטה ויצא מהחדר
לאחר דקה הוא חזר עם כוס מים בידו
הוא הושיט לעברי את הכוס ושתיתי אותה
״אני חייב להחזיר אותה״
טל שתק ורק הסתכל עליי
״אני חייב אני חייב״
״אנחנו נחזיר אל תדאג אבל קודם נחשוב על תוכנית ביחד טוב?״
הנהנתי אליו

״יש פה ארוחת צהריים״ פיטר הגיש לי מגש עם מלא אוכל
״אני לא רעבה״
״קדימה ליאן את תאכלי את זה״
הוא שם את זה על המיטה
ולאחר מכן התיישב עליה
״אמרתי שאני לא רוצה״ הוא תפס את צווארי והושיב אותי על המיטה
״את תאכלי את כל מה שיש פה״ הוא איים ועזב את צווארי
השתעלתי בחוזקה
לקחתי את המגש מחוסר ברירה
אכלתי לאט
באמת שלא הייתי רעבה
הוא הוציא ממני את התאבון
״ילדה טובה״ הוא ליטף את שערי
״עזוב אותי״ לחשתי אליו באיום
הוא המשיך ללטף את שערי
״אמרתי שתעזוב אותי!״ צעקתי עליו
״שמרי על הטון שלך!״ הוא צעק חזרה
הוא לקח את המגש ושם בצד
״את לא תאכלי היום״
״יופי בכל מקרה אני לא רוצה לאכול״ הוא תפס את ידי בחוזקה
״בואי איתי״ הוא גרר אותי מחוץ לחדר
״בגלל שהיית ילדה רעה אני צריך להעניש אותך״
״לא בבקשה״
הוא הכניס אותי לחדר ריק שהיה שם רק כיסא
״תשבי״ ישבתי שם באיטיות
הוא קרא למישהו
הוא לחש לו משהו באוזן
הוא התקרב אליי וליטף את פניי
״אני מצטער ילדה״ הוא חייך חיוך קטן
הוא התחיל להרביץ לי חזק
התחלתי לבכות שוב
אגרופים.
בעיטות.
סטירות.
מה לא
לאחר 10 דק הוא סיים
פיטר התקרב אליי
הייתי חצי מעולפת
״אסור להתעסק איתי״
״אתה חולה נפש״ לחשתי אליו
״כל פעם שתעשי לי בעיות את יודעת מה יקרה״ הוא הרים אותי כמו כלה
ושם אותי על המיטה בחדר שהייתי בו קודם
הוא השכיב אותי
ויצא מהחדר
קמתי לאט והלכתי למראה שהייתה בחדר
הייתי נראית נורא
מלא גם היה בפנים שלי
הרמתי את החולצה שלי וראיתי מלא סימנים כחולים
התחלתי לצרוח
נגעתי באיטיות בבטן וצרחתי עוד יותר
״למה זה קורה לי??!״ צעקתי
פיטר נכנס מהר לחדר מסתכל עליי
התעלמתי ממנו
הוא התקרב אליי ואני התרחקתי
״אני יודע שאת מפחדת ממני אבל אני יכול להיות מאוד עדין איתך אם תפסיקי לעשות לי בעיות״ הוא אמר והתקרב אליי עוד יותר
המשכתי להתרחק ממנו
הגוף שלי הסתחרר
״גל, אני רוצה את גל״ לחשתי
התנדנדתי מצד לצד
״ליאן״ פיטר התקרב אליי
ואז ראיתי שחור

עיניי נפתחו באיטיות
הסתכלתי בחדר
זה היה שלי ושל גל
״גל?״ צעקתי
״אני פה״ הוא נכנס
חיבקתי אותו חזק
״אל תלך לי״
״אני פה איתך אני לא עוזב״ הוא חייך לעברי
הסתכלתי על הבטן שלו וראיתי מלא דם
״גל!!״ צרחתי והחזקתי אותו
״אל תלך בבקשה״ הוא התמוטט
ראיתי את פיטר מולי מצחקק ומחזיק את האקדח בידו
״אמרתי לך שאת תיהיי שלי ויהיה מה״ הוא צחק בקולי קולות

קמתי בבהלה
פיטר הסתכל עליי
״את בסדר?״ התחלתי לנשום מהר
״גל גל הוא בסדר?״ התחלתי להילחץ
פיטר נאנח
״אני רוצה אותו אני רוצה לדעת שהוא בסדר״
״את לא תראי אותו יותר ליאן״ הוא אמר ויצא מהחדר
הסתכלתי שוב על בטני
ונזכרתי במה שקרה
התחלתי לבכות שוב
כבר נמאס לי לבכות
באלי לצאת מפה
אני לא יכולה להישאר פה יותר
הלכתי לדלת ופתחתי אותה
מוזר היא הייתה פתוחה
יצאתי ממנה ורצתי מהר אבל ראיתי את פיטר מולי
אוי יופי באמת תודה רבה
״מה ניסית לעשות?״
״אני-״
״את מה?״
״אננייי״ גימגמתי לא ידעתי מה להגיד
לא באלי שיעניש אותי שוב
״בבקשה כואב לי מספיק אל תעניש אותי אני מתחננת״ התחננתי אליו שיגלה טיפת הבנה
״אני מצטער״ הוא תפס את ידי לא התנגדתי לו
כבר מזה משנה אם אתנגד לו
ישבתי על הכיסא
״לפחות תעשה את זה מהר״ הוא הסתכל עליי
הייתי עם מבט ריק בפנים
הוא ליטף את פניי
״אני מאוד מצטער״
״אתה לא״ הדמעות יצאו ממני
שוב.
הבן אדם נכנס שוב
פיטר לחש לו משהו באוזן
״תיהיה יותר עדין היא כבר סבלה הרבה״ שמעתי את מה שהוא אמר
הבן אדם התקרב אליי ושוב המכות באו
לאחר שנגמר פיטר הרים אותי ושם אותי במיטה בחדר
שכבתי
אמן והסיוט הזה יגמר כבר
אני לא מסוגלת יותר
״לילה טוב״ הוא ליטף את פניי
הוא יצא מהחדר
ניסיתי להירדם
אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי
גל איפה אתה
בבקשה תבוא