"היי"
אמרתי להארי כשנכנס לביתי.
"היי אז על מה רצית לדבר?"
"על מרסל "
נאנחתי.
"אוקיי דברי..."
"הוא ממש מוזר ופוגע בזמן האחרון אני שוקלת לעבור תיכו--"
"לא!!"
הוא קטע את דבריי.
"כלומר תמשיכי"
"אני שוקלת לעבור תיכון ופשוט לשכוח מהכל אתה מבין? היו לי רגשות כלפיי מרסל אבל עכשיו אני אוהבת מישהו אחר..."
"את מי?!"
"אותך"
הארי ריסק את שפתיו על שלי
"אני אוהב אותך"
"אני אוהבת אותך מרסל"
שיט.
"מרסל!?!?!"
"אני ממש ממש מצטערת אתה פשוט מזכיר לי את מרסל וזה משגע אותי"
"זה בסדר לאב יש לי משהו להגיד לך ואני מקווה שלא תיבהלי "
"אוקיי"
"מה אם אני יגיד לך שאני מרסל..?"
התחלתי לצחוק והארי הצטרף אליי עם צחוק שנשמע מזויף.
"בדיחה טובה הארי בדיחה טובה"
הארי חייך.
"טוב אני אלך..."
הוא יישר ברח...זה היה מהיר.
__________________________
"הארי מה אתה עושה פה?!?!?"
"אני לא הארי אני מרסל"
אמר והתחיל לשים את הבגדים של מרסל לסדר את שיערו ולשים משקפיים
ואז אמר בקול של מרסל
"רואה??"
"מהההההההה!?!?!!!!?!! אני שונאת אותך שיקרת לי מי אתה בכלל האר--מרסל-הארי אוף אני כבר לא יודעת מי אתה בכלל "
"אני? הוו אני נשלחתי להגן עלייך מהארי כמרסל אבל גילית על הארי אז התפקיד שלי נגמר"
__________________________________________
"לאאאאאאאאאאאא"
התעוררתי בבהלה.
זה חלום זה רק חלום.
ואז נבהלתי עוד יותר כשראיתי את הארי ליד מיטתי.
"כמה זמן אתה פה?!"
"שעה"
הוא ראה אותי ישנה?? מלחיץ...
"על מה חלמת?"
שאל בקול מאוד מאוד נמוך ומפחיד יותר מהרגיל
"אני? לא סתם .."
"צעקת הארי ומרסל מתוך שינה...את רוצה לספר לי משהו?"
"ל..לא"
הוא בהה בי מפחיד.
"אני חייבת את מרסללללללללל"
אמרתי ורצתי מחוץ לבית מחפשת את מרסל.
מנקודת המבט של הארי~~
היא יכול להיות מתחילה לקלוט דברים?! להיזכר בעבר?! אין מצב...לא אין מצב היא איבדה את הזיכרון בתאונה ההיא אין מצב שאחרי 5 שנים היא תיזכר בהכל היא עברה לפה כך שהיא חושבת שפה היא נולדה ושיש לה חברים וחברות מהגן....הוריה השביעו אותי לא לספר על התאונה ובמיוחד לא להטריד אותה לא כהארי ולא כמרסל.
יצאתי מהחדר של קלר וכשהייתי מחוץ לבית שלה נתקלתי ב..רובין.
"או שאתה תחשוף את עצמך או שאני יעשה את זה"
זה הדבר היחיד שאמרה לי והמשיכה ללכת.
___________________________________________
אז העלילה מתחילה להתפתח סורי על ההזנחה <3
