המגפה

פרק 2

הבלונדינית ליוותה אותי דרך מסדרונות המובילים להרבה דלתות ולבסוף נעצרה לצד דלת הנראית כמו שאר הדלתות, שלפה מפתחות מהכיס ונכנסנו.
זה היה חדר כמו בבית מלון לא מהמדורגים במיוחד.
היא הסתכלה מסביב סורקת את האיזור ונאנחת, ״אני אנה.. איך קוראים לך?״ שאלה אותי בהתרגשות קלה.
״אני סאמר..״ כמעט לחשתי.
ידעתי שזו ההזדמנות שלי לברר מה קורה פה ושאלתי איפה אנחנו, המענה שקיבלתי לא סיפק לי מידע. נראה שאנה לא יודעת דבר, בדיוק כמוני.
אנה אמרה כי האדון בכבודו יגיע בעוד כרבע שעה לחדרי ועליי לקבל אותו בפנים יפות ובכבוד.
הפחד גבר בי מלשמוע משפט כזה, כך שלא נשאר בי מקום לתהיות.
הבטתי במראה, היה לי מחשוף שהבליט את שדיי ופניי היו מאופרות בצורה עדינה, התיישבתי על המיטה, מחכה לו. כל כמה רגעים סידרתי את החולצה שיראו כמה שפחות ואת החצאית משכתי הכי למטה שיכולתי.
דפיקה בדלת נשמעה ועיקצוצים בגופי התחילו כבר לזרום.
קולו של האדם שנפגש איתי קודם במקלחת נשמע, המכונה ״האדון״, שאל אם יכול להכנס אך לא עניתי.
הדלת נפתחה והוא היה בפתח, היו עליו מכנסיים קרועים וחולצה זרוקה, זה היה כל כך שונה ממראו אל מול הבניין אשר היה לבוש בחליפה אלגנטית.
שיערו היה פרוע בצבע שטני עם מעט תלתול בשיערו.
ידיו היו חשופות אל עיניי, זרועות רחבות ונפוחות.
הוא התקרב אליי ושאל איך אני מרגישה ואם לא חסר לי דבר.
לא עניתי.
הוא המשיך בשלו, ״את כרגע נמצאת בחדר הכי טוב שיכולתי לספק, אני יודע זה לא הרבה אבל מקווה שתעריכי.״
הוא נעל את הדלת והתקרב אליי, רעש המנעול בהחלט העביר בי חרדה. הייתי כל כל מבוהלת. החלטתי ליצור הסחת דעת על מנת לקבל פרטים נוספים על המקום או לפחות להרוויח זמן לפני שירצח אותי או יאנוס, אלו היו מחשבותיי.
״היי, איך קוראים לך?״ שאלתי בעדינות.
הוא ציחקק וענה ״וויליאם טוס״.
״אני סאמר״ עניתי והושטתי יד ללחיצה. הוא תפס בעדינות את כף ידי הקטנה לעומת שלו ומיד קירב אל שפתיו לנשיקה.
כשנשק לידי, ראיתי איך מבטו היה נעוץ במחשוף שלי. לפתע הוא נשך את שפתו, ושניה אחרי זה קם ויצא מהחדר בעודו זורק משפט לחלל ״אבוא לבקר שוב עוד כמה ימים.״ והדלת נתרקה אחריו.