Too Beautiful for you

פרק 34

"אני אוהב אותך כמו שבחיים לא אהבתי מישהי בחיים שלי, אני אוהב את החיוך שלך, את הצחוק שלך, את
מצבי הרוח המשתנים שלך, אני אוהב את איך שאנחנו רבים ומשלימים, אני אוהב לראות אותך כל בוקר שאני
פוקח את העיניים וגם בלילות כשאני נרדם איתך ועם הריח שלך, אני מודה לך שנכנסת לחיי" אמר לי ליאם
והרגשתי את הדמעות שלי זולגות, אם זה מה שאני חושבת שזה.
"בגלל זה אני רוצה לשאול אותך, אם את רוצה להינשא לי?" שאל ליאם וכרע ברך והתחלתי לצחוק ולבכות,
וגם הוא צחק ובכה והוציא את הטבעת מהכיס שלו.
"יואווו ברור שכן" אמרתי והוא קם והרים אותי באוויר.
"באמת?" שאל.
"כן, מה אתה חושב?" אמרתי ונישקתי אותו והוא הוריד אותי ושם לי את טבעת האירוסין המושלמת הזאת
וחיבקתי אותו שוב.
"וואי אני לא מאמינה" אמרתי.
"מצטער שבזמן האחרון התחמקתי ממך פשוט הייתי צריך להכין את זה" אמר ליאם.
"איך אני יכולה לכעוס אחרי הצעת נישואין כזאת, רגע אז זה אומר שגם הארי מציע לליהי עכשיו?" שאלתי
אותו מנגבת את הדמעות ושמענו צרחה של כן, וכבר הבנתי לבד את התשובה ונכנסנו לבית.
ליאל יצאה לחצר ואני הדלקתי את האורות והכל היה מלא בבלונים בצורת לב והיה שביל של עלי כותרתנ.מ ליהי-
אדומים והארי ירד מהמדרגות.
"היום זה לא יום ההולדת שלי" אמרתי לו בגיחוך.
"אני יודע אבל זה יום מיוחד" אמר הארי.
"למה?" שאלתי.
"את כבר תגלי למה" הוא אמר ומחא כף והגיעו כל מיני אנשים ושמו זרי פרחים ונרות סביבנו.
"מה?" אמרתי והלב שלי התחיל לדפוק.
"זה מה שאני חושבת שזה" שאלתי אותו והוא התחיל לצחוק.
"לא תתני לי להקריא את הנאום שלי מה? אבל בסדר, אני אעבור לשאלת מיליון הדולר, אהובה שלי, תסכימי
להינשא לי?" שאל הארי וכרע ברך וצרחתי כן הכי חזק שלי וקפצתי עליו ונפלנו לרצפה והוא הוציא את הטבעת
והדמעות זלגו לי כשהוא שם לי את הטבעת על האצבע ונישקתי אותו.
"היי אתם לא לבד" אמרה ליאל שנכנסה בדלת וקמתי מהרצפה וחיבקתי אותה.
"יצא לנו טוב" אמר ליאם להארי והיה פיצוץ של קונפטי והחברים וההורים שלנו יצאו ומחאו כפיים.
"מזל טוב על האירוסין שלכם" אמרו כל החברה.
"תודה" אמרנו אני וליהי ורצנו לחבק את האמהות שלנו.
"אין ידעתי שיש לי טעם טוב" אמרה אמי.
"את הלכת עם הארי לחפש טבעת?" שאלתי.
"כן מה חשבת" אמר הארי חיבק את אמי.
"זה דורש הרמת כוסית בבקשה" אמרה נועה והיא ודילן חילקו לנו כוסות שמפניה.
"קדימה הרמת כוסית לזוגות המאושרים מזל טוב" אמרה נועה ובאה לשתות והעפתי לה את הכוס לרצפה
והיא נשברה וכולם הסתכלו עלינו.
"מה קרה?" שאלתי.
"אממ, היה לך חרק בשתייה" אמרתי לה.
"איכס הצלת אותי אני אביא לי כוס חדשה" אמרה נועה.
"אני וליאל נבוא איתך" אמרתי לה והלכנו איתה למטבח והמוזיקה המשיכה.
"וואי, איך היה? הופתעתם? תדעו שאני עזרתי עם העיצוב" אמרה נועה לוקחת כוס חדשה וליאל עצרה אותה.
"נועה אסור לך" ליאל אמרה לה.
"מה אסור? למה?" שאלה נועה.
"תגידי נועה מאחר לך המחזור במקרה?" שאלתי אותה.
"תמיד יש לי איחורים עם המחזור, אבל עכשיו שאני חושבת על זה, הוא באמת לא הגיע, למה?" שאלה נועה
והסתכלתי על ליאל שהסתכלה עליי בחזרה.
"מיכל אמרה לנו היום בסלון כלות שאת בהריון" אמרתי לה ונועה הסתכלה עליי בשוק.
"בהריון? אני?" אמרה בהלם.
"כן, היא אומרת שיש לך בטן הריונית, היא באמת גדלה לך קצת" אמרה לה ליאל.
"אבל איך היא יכולה לדעת?" אמרה נועה.
"בגלל שהיא ילדה כבר היא יכולה לזהות בטן הריונית, ותחשבי על זה, יש לך בחילות בוקר, הקאות, התקפי
רעב בשעות מוזרות, אפילו הפסקת לאכול שוקולד בטענה שיש לזה טעם מוזר, וזוכרת שלפני כמעט חודשיים
הרופא אמר שתצטרכי לחזור אליו? אולי זה מה שהוא ניסה להגיד לך, שאת בעצם בהריון" אמרה לה ליאל
ונועה נגעה במצח שלה והתחילה לצחוק.
"אני.. בהריון?.. חחח.. אני?.." היא מילמלה והתעלפה.
"אומייגאד, נועה, היי תתעוררי, אני קוראת לדילן" אמרתי לליאל והלכתי לדילן.
"דילן, מקרה חירום, נועה התעלפה" אמרתי לו.
"מה?" הוא אמר ורץ למטבח והרים את נינה ולקח רוצה לחדר שלהם.
"מה קרה לה?" שאל דילן.
"דיברנו והיא התעלפה, עוד מעט יגיע הרופא" אמרתי לו.
-נ.מ נועה-
התחלתי להסתכל סביב וראיתי את דילן.
"את בסדר?" שאל אותי דילן.
"כן, מה קרה?" שאלתי.
"התעלפת, אבל עוד מעט יגיע הרופא, הנה הוא בא" אמר דילן ופתח את הדלת.
"שלום, מצטער על ההתראה הקצרה, פשוט היא התעלפה ורק עכשיו התעוררה" אמר דילן והרופא הרגיע
אותו.
"הכל בסדר, תשאיר אותי איתה לבד" אמר הרופא, זה אותו רופא שטיפל בי בזמן החטיפה.
"למה?" שאל דילן.
"אל תדאג מאמי, זה שיחה קצרה שאנחנו צריכים לעשות והוא כבר יודיע לך, נכון" אמרתי לרופא.
"כן, אל תדאג" אמר לו הרופא.
"טוב, אני פה מחוץ לדלת" אמר דילן, נתן לי נשיקה מהירה ויצא מהדלת.
"אז, איך את מרגישה?" שאל הרופא.
"אתה ידעת את זה נכון? שהייתי בהיריון?" אמרתי לו.
"ניסיתי להגיד לך, חשבתי שתדעי את זה לבד" אמר ושמתי יד על המצח.
"מסתבר שכולם ידעו חוץ ממני" אמרתי.
"אני אף פעם לא מסתיר משהו מהמטופלים שלי, וניסיתי להודיע לך אבל לא היית בארץ, והייתי עסוק, אמרתי
לך שתצטרכי לחזור בעוד חודש חודשיים" אמר הרופא והמבט שלי עדיין לא היה משוכנע מספיק.
"את רוצה ליתר ביטחון לוודא את זה, זה ערכה לבדיקת הריון, תבצעי אותה ותחזרי" אמר לי הרופא ונכנסתי
לשירותים, ועשיתי כל מה שהיה כתוב, ואין ספק, יש שני קווים אדומים.
"אז אני באמת בהיריון?" שאלתי.
"כן , מזל טוב, הנה אלה כדורי ברזל, כנראה שבגלל זה התעלפת, זה יעזור לך, תדעי לך נורא שאני גניקולוג
ככה שכל שאלה שתהיה לך, תבואי אליי ואני אעזור לך" אמר לי הרופא.
"תודה" אמרתי לו והוא יצא מהחדר ודילן נכנס במקומו.
" וזה דוקטור, נועה הכל בסדר?" שאל אותי והתיישב לידי במיטה והרגשתי את הדמעות שלי מתחילות לזלוג.
"מה קרה מה יש לך?" שאל דילן וחיבקתי אותו.
"אני אוהבת אותך" אמרתי לו.
"גם אני אוהב אותך, מה קרה" שאל דילן והתחלתי לבכות ולצחוק והתנתקתי מהחיבוק.
"קרה שקיבלתי את המתנה הכי גדולה שהחיים יכולים לתת לאישה" אמרתי לו.
"מה זאת אומרת" אמר לי דילן.
"למרות שאני חושבת שאנחנו צעירים מדי, אבל אני לא יכולה שלא להיות שמחה מזה, אלה דמעות של
שמחה" אמרתי לדילן.
"רגע, האם זה מה שאני חושב שזה?" שאל דילן והעביר את עיניו לבטן שלי ואליי וצחקתי ולקחתי את הידיים
שלו ושמתי על בטן שלי.
"כן, אהוב שלי, אני בהריון, אנחנו הולכים להיות הורים" אמרתי לו והראתי לו את הבדיקת הריון והוא צעק יש
בחדר וחיבק אותי.
"אני לא מאמין אהובתי" הוא אמר ונישק לי את בטן.
"אני גם לא" אמרתי בבכי צוחקת.
"בתוך הבטן הזאת יש ילדה יפה כמוך?" שאל דילן עם דמעות.
"זה יכול להיות גם ילד יפה כמו אבא שלו" אמרתי והוא חיבק אותי והפיל אותי למיטה.
"אני לא מאמין, יפה שלי, את לא מבינה איך הלב שלי דופק תרגישי" הוא אמר ושם את היד שלי על החזה שלו
והתחלתי לבכות.
"מה זה מה קרה?" שאל.
"פחדתי שאולי תכעס או תהיה מאוכזב כי אנחנו עדיין צעירים" אמרתי בבכי והוא נישק אותי.
"למה שאהיה מאוכזב? זה נכון שאנחנו צעירים אבל הולך להיות לי ילד מהאישה שאני אוהב מה עוד אני
צריך" אמר לי דילן.
"אתה לא עצוב או מאוכזב?" שאלתי.
"ממש לא, יפה שלי, תודה לך, על הכל באמת תודה, על כל האהבה והשמחה שאת מעניקה לי ועכשיו גם
משפחה, אני תמיד אשמור עלייך ואהיה איתך, לא סתם אנחנו עומדים להינשא עוד חודש וקצת" אמר דילן
ונישקתי אותו.
"יש לי את הגבר הכי טוב בעולם" אמרתי לו וקמתי מהמיטה.
"מה קרה?" שאל דילן.
"אני רעבה, בוא נביא אוכל" אמרתי לו והוא צחק.
"יאללה" אמר וירדנו במדרגות והבנות מיהרו אליי.
"את בסדר?" שאלו שתיהן ביחד וחייכתי.
"אני בסדר יש לי הודעה לספר" אמרתי וניתקתי את המוזיקה.
"מה קרה?" שאל הארי ולקחתי את המיקרופון ועמדתי ליד דילן.
"קרה שאתם יודעים שאנחנו מתחתנים חודש הבא נכון?" אמרתי.
"כן, מה קרה בת שלי?" שאל אבי.
"קרה לי שאנחנו בהריון" אמרתי.
"מה?" כולם אמרו.
"כאילו אני בהריון, אנחנו הולכים להיות הורים" אמרתי וליאם רץ אליי לחיבוק.
"אני הולך להיות דוד" אמר ליאם.
"ברצינות?" שאל נייל ודילן הינהן וכולם באו וחיבקו אותנו, והתרגשו רצח, טוב כמעט כולם.
"מה זה בהריון? אני יהרוג אותך" אמר אבא ודוד אלון תפס אותו, אוי לא.