פרק 27

2.4K 64 3
                                    

~דין~
״נו את מוכנה לדבר כבר?״ שאלתי את לורן עדיין מחכה,כבר עשר דקות שהיא רק שותקת.
״ומי מבטיח לי שיהיה לי טוב איתך?״ שאלה,מה היא כיאלו לא סומכת עליי?
״אני.אני נשבע לך במה שבא לך״ נשבעתי לה מיואש,אני אוהב אותה שתבין כבר.
״אוקיי,אבל אני צריכה לדבר עם דניאל״ אמרה וחייכתי,״אני אדבר איתו,נשיקה אפשר?״ שאלתי אותה,״לא עכשיו קודם תדבר עם דניאל״ ביקשה ונאנחתי יוצא מהחדר.
״דניאל בוא רגע״ אמרתי לו והוא קם מהספה מתקדם אליי,אני כן מרגיש קצת רע אבל בתכלס היא שלי.
״כן כן אתה ולורן ביחד,יש משהו יותר צפוי מהדבר הזה?״ שאל וגיכחתי,״מצטער״ אמרתי,לא נעים הוא אח.
״על מה יא טמבל,אני רק חייב שתדברו עם אנגל,היא די שונאת אותי ואני חייב לחזור אלייה״ אמר והנהנתי,״אל תדאג עליי״ אמרתי חוזר לחדר של מיילי.

״צאי אני צריך לדבר עם חברה שלי״ אמרתי למיילי שדיברה עם לורן בחדר שלה.
״חמוד החברה שלך במקרה החברה הכי טובה שלי.אז עד שאתה לא עובר אצלי בדיקה אתה לא חבר שלה ולא מדבר איתך״ ענתה וגיכחתי,״אני צריך ממך אישור לדבר עם חברה שלי?יאללה עופי״ אמרתי והיא גילגלה עיניים יוצאת מהחדר,לורן שתיים.
״אני אמצא לך חברות נורמאליות יותר מבטיח״ אמרתי והיא צחקה,״דיברת איתו?״ שאלה והנהנתי,״עכשיו את חברה שלי לנצח״ קבעתי והיא צחקה,״תן לי לדבר עם דניאל קודם״ ביקשה,אני לא יכול שנייה עם חברה שלי?
״שתי דקות אני פה״ אמרה והנהנתי נותן לה ללכת.

~לורן~
״כבר דיברתי עם חבר שלך,הכל טוב״ דניאל אמר שהלכנו לצד,הוא חמוד.
״אני יודעת,אני רק רוצה שתבטיח לי שהכל טוב ואנחנו עדיין חברים טובים שאתה לא כועס עליי״ ביקשתי והוא צחק,״תרגיעי הכל טוב מבטיח״ אמר וחייכתי מחבקת אותו.
״לורן את באה?״ רוס שאל,״לא אני אחזור עם דין״ אמרתי לו עולה למעלה,אנחנו פה יותר מידי זמן.

״יופי באת,עכשיו אני יכול לקבל את הנשיקה שלי?״ דין שאל שנכנסתי וצחקתי מתיישבת עליו,״עדיין לא״ אמרתי והוא הסתכל עליי ביאוש,״תייבשי אותי עד שנה הבאה וזהו״ אמר,״תרגיע צחקתי״ אמרתי מנשקת אותו,״זהו אתה לא חופר יותר?״ שאלתי והוא גיכח,״שתקי את חברה שלי אני יכול לעשות איתך הכל מעכשיו״ אמר וצחקתי,״בוא נלך כבר,משעמם לי״ אמרתי והוא קם מהמיטה מרים אותי,״לחברה שלי משעמם,צריך לעשות הכל בשביל שלא יהיה לה משעמם״ אמר וצחקתי,מפגר.

״דניאל לא הלך כבר? הוא עם לורן במטבח״ זאיין אמר שאני ודין עמדנו במטבח מכינים להם דברים מגעילים,מסכנים.
״אבא שלך דניאל יא כלב״ דין אמר ונתתי לו כאפה,הוא לא מדבר יפה.
״דין?רגע לא רבתם?״ שאל זאיין מבולבל,הוא בא באיחור.
״למה שאני אריב עם חברה שלי?״ דין שאל וזאיין צחק,״נראה לי אני לא מרגיש טוב כלכך.אתה זה דין,זאת לורן ויש את דניאל חבר של לורן,מה הקשר חברה שלך?״ שאל זאיין,״לא יש את דין חבר של לורן ודניאל חבר של אנגל״ דין אמר משגע את זאיין,״בקיצור אני ודניאל כבר לא ביחד ואני ודין ביחד״ הסברתי לזאיין,דין סתם רצה לשגע אותו.
״אה,יא מכוער לא יכולת להסביר ככה״ זאיין אמר,״מה זאת אומרת ביחד?לא היית חברה של דניאל לפני שעה?״ שאל וצחקתי,״הם לא היו חברים,פשוט לעצבן אותי זה הקטע שלה״ דין ענה במקומי ונתתי לו כאפה,זה מה זה לא נכון.או שכן.
״תהיי בריאה מכל הבנים היפים כמוני את רוצה את דין המכוער״ אמר,דין הכל חוץ ממכוער.
״התבלבלת חמוד,דין הרבה יותר חתיך ממך והכי חתיך שיש״ אמרתי,״אין כמו חברה שלי תבינו״ אמר דין מנשק אותי בלחי,״וגם הרסתם לנו את האוכל המגעיל שרצינו להכין לכם,זדיינו אנחנו הולכים לבית שלי״ דין אמר וצחקתי,״אל תגלה הם יהרגו אותנו״ לחשתי לו,״נראה אותם נוגעים בנו הם יקבלו כדור לראש״ אמר בטון מאיים,הוא הדבר הכי מפחיד שיש.
״ביי חבורת מובטלים״ דין צעק יוצא מהבית מזכיר לי לשאול אותו את השאלה הגדולה ביותר.
״מקווה בשבילך שהפסקת עם האירגון טרור המפגר שלכם״ אמרתי לו,הדברים האלה מסוכנים.
״אירגון טרור?אני נראה לך מחבל?״ שאל צוחק,״זה לא צחוק דין,אתם הורגים אנשים״ אמרתי לו רצינית,״אנחנו הורגים אנשים שצריכים למות,זה או אנחנו או הם,מה את מעדיפה?״ שאל,״אתה יודע שאין קשר בין הדברים דין,אתם אנשים גדולים תפתרו את הדברים האלה בלי אלימות״ ביקשתי והוא גיכח,״תעני לי על השאלה,את מעדיפה שחבר שלך ישב בשקט וימות או שהוא יפעל ומישהו שאת לא מכירה והוא בן אדם רע שצריך למות ימות?״ שאל שוב ונאנחתי,״אתה מעצבן אותי״ אמרתי חוגרת חגורה והוא הסתכל עליי ביאוש,כן גם אני מיואשת מעצמי.
״אני לא עשיתי כלום גברת פה גדול,זה את התחלת לדבר על זה,עדיף שזה ישאר כמו שזה עכשיו״ אמר,״ואיך זה עכשיו?״ שאלתי אותו,״סודי פשוט ככה״ אמר והנהנתי,עדיף באמת שאני לא אכנס לדברים האלה שלהם.

~דין~
״אמא דין חזר״ ליהיא צעקה שנכנסתי הביתה,מה היא יכולה לעשות עם המידע הזה?
״סוף סוף,אני צריכה שתלך לעשות קניות והיי לורן״ אמא שלי אמרה,״לא אין לי כוח,עכשיו חזרתי ואני עייף.תשלחי את אבא,אנחנו למעלה״ הודעתי לוקח את היד של לורן ועולה לחדר.
״אתה כזה עצלן,תלך לעשות קניות לא יקרה כלום״ לורן אמרה,״הייתי הולך לעשות אבל אני עייף ברמות ואבא שלי בסופו של דבר ילך״ הסברתי לה,״יש לך ולאמא שלך קשר טוב,אל תיהיה מפגר ותהרוס את זה״ אמרה וחייכתי,״זה קרה פתאום לפני חמש שנים בערך,לפני בקושי דיברנו רק שהייתי קטן.ישבתי יום אחד ופשוט יצא שדיברנו שעה על הכל ומאז הקשר שלנו זה הקשר הכי חזק בעולם״ הסברתי לה,אני חושב שאני לא מחובר לאף בן אדם כמו שאני מחובר לאמא שלי אבא שלי ולורן,כל השאר סתם פשוט אנשים שחשובים לי.
״אצלי זה בידיוק ההפך,לפני חמש שנים אני ואמא שלי פשוט הפסקנו לדבר,היא התחילה לעבוד 24/7 ושנאתי את זה,זה לא שיש לי תלונות כי זה בסך הכל היה הדרך שלה ושל אבא שלי להביא כסף הביתה אבל עם דרך כזאת אני כבר מעדיפה לגור בבית קטן לישון עם רוס וקלואי ושהם יעבדו רק כמה שעות ביום״ אמרה מבואסת,אם זה מה שהיא מעדיפה זה כנראה באמת מבאס אותה.
״זה תלוי בך,העבודה שלה לא אמורה להפריד בניכן,תדברי איתה וזה יסתדר מבטיח,וגם אם לא דין המלך פה בשבילך תמיד״ אמרתי מנשק אותה,היא שלי.

שונים💔~עונה שנייה להעבר שלנו.Where stories live. Discover now