Young Blood-L.S

פרק-67:

"אני אוהב אותך לואי וויליאם טומלינסון, ובחיים לא הייתי כל כך בטוח במשהו כמו עכשיו" הוא אומר, ואני פשוט בשוק.

המשפט הזה מתנגן לי בראש כמה שניות וגורם לי לחייך כמו מטומטם.

מי היה מאמין שהארי מכולם יהיה זה שאומר לי את השלוש מילים המשמעותיות האלה, ועוד בשלב יחסית מוקדם.

אני כבר יודע שאני אוהב אותו מאז הנשיקה הראשונה שלנו, אבל לא חשבתי שגם הוא.. "אתה מתכוון לומר משהו?" הוא שואל וקוטע אותי ממחשבותיי. "אני אוהב אותך הארי. כמו שלא אהבתי אף פעם. פשוט הפתעת אותי" אני מודה.

"תגיד את זה שוב" הוא אומר ומחייך. "אני אוהב אותך הארי אדוארד סטיילס" אני אומר. "מעתיקן" "פשוט תשתוק ותנשק אותי" אני אומר ומתקרב אליו. אנחנו מתחילים להתנשק, נשיקה של אהבה אמיתי, הלשון שלי נכנסת לפי, מפרקת אותי לחתיכות, ואני רעב אליו כמו כל פעם מחדש.

הוא עולה מעליי, מתחיל לנשק כל חלק בגוף שלי, אני ממקם את ידי בצוואר שלו, מוריד אותה למטה והוא פולט אנחה קטנה.

אני מוריד את ידי עוד יותר, לגב החשוף שלו ומעביר אותה מלמעלה למטה, נוגע בכל חלק ממנו. "לואי" הוא גונח.

הוא עוצר לרגע את הנשיקות כדי להוריד את החולצה שלי ואני עוזר לו. "התגעגעתי אלייך היום" הוא אומר ומנשק ומוצץ את הצוואר שלי. אני גונח כשהוא מתחיל לרדת למטה, משאיר שביל של נשיקות במורד הבטן שלי, מתחיל להתקרב לאיבר שלי, שהתחיל להתקשות מהשנייה שבה הוא נגע בי בערך. פתאום אני שומע רעש קטן שמגיע מכיוון השער, רעש שמחזיר אותי למציאות ומאיים עלינו. "הארי" אני אומר ברצינות, כשהוא בא לפתוח את כפתור הג'ינס שלי. "מה לו?" הוא שואל. "אני חושב שכדאי שנפסיק, שמעתי רעש מבחוץ" אני אומר והוא נאנח ומפסיק, יורד ממני.

"אל תדאג" אני אומר לו "אני רוצה את זה בדיוק כמוך, אנחנו נמשיך ברגע שנגיע לחדר ולא נעצור"

"אז כדאי שנצא" הוא אומר. "אתה חתיכת חרמן" אני אומר לו וצוחק. "אתה לא יכול פשוט לגרות אותי ככה ולברוח" הוא אומר וקם למצב עמידה. "אתה בא?" הוא שואל ומושיט לי את היד, עוזר לי לקום.

אנחנו אורזים את כל הדברים וזורקים לפח את השאריות של האוכל. אנחנו לא מפסיקים להחזיק ידיים, ויוצאים מהתחם אל חוף הים הריק מאנשים. "היה לי ממש כיף הארי, תודה על הכל" אני אומר תוך כדי שאנחנו הולכים ומסתכל עליו.

"הכל בשבילך" הוא אומר. "הו אתה פשוט הופך למפלצת רומנטית הארי סטיילס". אני מקניט אותו, יודע שלמרות שהוא השתנה זה עדיין יעצבן אותו. "תשתוק אידיוט, אתה אוהב אותי." הוא אומר ומפנה אליי אצבע שלישית.

"לא אני לא, איכס" אני מתלוצץ. "אין בעיה" הוא עוזב לי את היד ומתחיל לרוץ למלון, לאורך שפת הים, בידיעה שהוא יותר מהיר ממני. "אני אהרוג אותך סטיילס!" אני צועק אליו ומתחיל לרוץ הכי מהר שאני יכול, מתקרב אליו יותר בכל שנייה. הפער ביננו מצטמצם, אני כמעט נוגע בו, לוקח את כל התנופה שיש לי, ופשוט קופץ לו על הגב, ככה שהוא עושה לי שקמח. מעוצמה שבה קפצתי עליו, שנינו נופלים קדימה, הארי על הבטן ואני נופל על הגב שלו. "אתה פשוט.. " הוא מתחיל לומר. "אוי תסתום" אני קם והוא אחריי, אני חוזר לגב שלו וקופץ אליו שוב, הפעם הוא מצליח לתפוס אותי.