נערת הניחומים | פנטזיה רומנטית למבוגרים

פרק טז

שלום לכולם:)

סליחה על האיחור הנורא, תחילה הייתה לי תאונת עבודה ואז הייתה עסוקה בעבודה עצמה. המוח שלי לא התפקד ולא הצלחתי להתרכז במילים. אני מקווה שתהנו וסליחה ענקית שחיכיתם לפרק הזה במשך חודשיים שלמים!

דבר נוסף שאני אבקש ממכם, מה שאני לא עושה לרוב. אשמח ללייק או לתגובה, כך שאדע שיותר אנשים רוצים לקרוא את הסיפור הזה וכדאי לי להמשיכו, או לא.

תודה לכל החבר'ה שכן כתבו וביקשו שאמשיך! אתם מקסימים ברמות!

שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

העיקצוצים ההם לא העזו לעזוב את עורו. רוהן יכל עוד להרגיש את הנהמה השקטה מתנוססת מתוכו בכל פעם שהוא ראה אותה מתהלכת בכפר והוא ידע שזה היה בלתי ניתן לשליטה. הוא לא הצליח לשלוט על התגובה המשונה שהייתה לו כלפיה מאז היום ההוא. הוא אפילו לא ידע מה קרה שם בדיוק, אבל הוא ידע בוודאות שמשהו השתנה ברגע ששפתיה נגעו בשלו.

כמובן, שהוא לא הבין מה הייתה המשמעות מאחורי המחווה העדינה שלה והאמת שזה גם לא שינה דבר מבחינתו. כיוון שמאז, הוא לא הצליח לשמור על התגובה של הדוב שלו כלפיה. החיה האימתנית - הדוב הענקי, הצייד הגדול והמפחיד - גירגר. כן, הוא גירגר כמו חתול מערות, בכל פעם שהיא עברה לידו. גם אם זה היה במרחק גדול מספיק, שהוא לא הצליח לראות אותה - הוא עדיין יכל להריח אותה, שלא לדבר על להרגיש אותה קרוב מספיק בכדי להגיע לנוכחותה המשכר.

בשם האל הקדום...

ברגע שהיא התקדמה אליו, ביום ההוא בו שפתיה נגעו בשלו, משהו בה קפא במקומו. היא עצרה ובהתה בו כחיה מפוחדת, אשר ידעה שעמדו לצוד אותה. עיניה עגולות. גופה זקוף. אגרופיה מכווצים. היא עמדה שם זמן מה, לפני שמבטה התחלף בין בלבול לזעם, וכך היא הסתובבה וחזרה למקום ממנו היא באה. משהו שגרם לליבו לפרפר בין כותלי החזה שלו, כאילו שעמד לעצור בכל רגע, ולהביא למותו.

וכעת, ימים אחרי שהוא לא ראה אותה והיא סירבה לבוא למפגשים הקבועים שלהם, החיה שלו איימה לקרוע את עורו לגזרים ולצאת החוצה. האם היא נגעה כך גם באחר? הדוב נהם כנגד המחשבה הנוראית ששפתיה יכלו לגעת כך בשפתיו של אחר. הוא התקדם לאורך הכפר ועצר במקומו, כנגד הניחוח המוכר והמתוק שלה. הוא הסיט את עיניו מצד לצד בכדי למצוא את המקום בו היא עמדה.

מבטו עצר על דמותה המחייכת, כאשר היא עמדה לצד אחת הילדים של הכפר ובחנה את ידו ואילו הילד בחן אותה. רוהן נתן לעיניו לחלוף על פני גופה הקטן, דבר שגרם לחיה שלו לזמזם בעורקיו בשירה לא מובנת. היא חייכה קצרות, חושפת את שיניה, לפני שהנידה את ראשה ומרחה על גב ידו של הצעיר משהו שהוציאה מתוך התיק שלה. הילד הניד בראשו, למשמע דבריה, חייך ופנה לדרכו.