שונים💔~עונה שנייה להעבר שלנו.

פרק 37

״לורן קומי״ קול העיר אותי מפריע לי לישון.פתחתי את העיניים פוגשת מישהו שאני מאוד מאוד בטוחה שאני מכירה ופגשתי יותר מפעם אחת.
״מה קרה לך ברגל?אמרת שהכל בסדר איתך״ אמר בכעס,״אני בסדר״ אמרתי מתיישבת,״אני נראה לך סתום שלא יודע מה אחותי התאומה מרגישה?״ שאל מתיישב לידי,״אחותך התאומה״ מילמלתי,אוי שיט.
״מה עובר עלייך לורן,איך הגעת לבית של דין לבד?ולמה עזבת את המכונית אחרי התאונה?״ התקיף בשאלות ונאנחתי,״אני בעצמי לא יודעת מה קרה אוקיי״ אמרתי והוא הסתכל עליי לא מבין,״אני לא מבין״ אמר,״מה יש לא להבין,אני לא זוכרת שום דבר מהתאונה,אני מכירה פרצופים ומקומות אבל לא שמות של אנשים,שחכתי מלא דברים״ הסברתי והוא גיכח,״את צוחקת עליי נכון?״ שאל,״הלוואי והייתי יכולה להגיד לך שאני צינית,אבל זאת האמת״ אמרתי והוא הוריד את החיוך,״תספרי לי הכל לורן,מההתחלה עד הסוף״ ביקש,״אחרי התאונה כנראה קמתי אצל מישהו בשם ניק,שאלתי אותו מה אני עושה פה ומי הוא כי לא היה לי מושג מי הוא ו-״ באתי להמשיך אבל הוא קטע אותי באמצע,״את באמת לא זוכרת מי זה ניק?״ שאל והנהנתי,״אמרתי לך אני זוכרת רק פרצופים״ אמרתי,״תמשיכי״ אמר,״ידעתי שראיתי אותו פעם אבל לא יכולתי לזכור מי הוא,הוא סיפר לי שהוא חבר שלי ושעברתי תאונה,אחרי כמה דקות ניזכרתי שהיה איתי עוד מישהו ושאמרתי את זה לניק הוא אמר שהרופא אמר שאני זיכרון שלי לא משהו וזה בסדר,משהו אמר לי שזה פשוט לא נכון אז קמתי והלכתי,ניסיתי לחפש איזה כתובת שתעזור לי או משהו ומצאתי רק את הכתובת של דין הזה,חיפשתי משהו בחדר שלו והדבר היחיד שאני יודעת שאנחנו זוג ולא יותר״ סיפרתי לו הכל,״ניק זה האקס המפגר שלך ודין זה החבר שלך,עם דין עברת את התאונה,את זוכרת אולי איך הגעת אליו?״ שאל,״אין לי מושג״ עניתי,״אני אסיע אותך לדין ואלך לניק אוקיי״ אמר והנהנתי,״קומי תתארגני״ אמר וקמתי מהמיטה נכנסת למקלחת.

״זה החדר שלו,אולי הוא ישן״ רוס אמר,״12 בצהריים מי עדיין ישן?״ שאלתי בציחקוק,״החבר הטמבל שלך יכול לישון עד 2 בצהריים״ ענה וצחקתי,״אני הולך תהני״ אמר מנשק את הלחי שלי והולך.
פתחתי את הדלת רואה את דין יושב עם מישהי,היא מוכרת לי רצח.
״לורן״ צעק באושר מחבק אותי,קצת כואב לי כל הגוף.
״צאי״ אמר בקור לילדה שישבה שם,״תחשוב על מה שאמרתי לך״ אמרה ויצאה.
״מצטער שהיא הייתה פה,נשבע לך לא היה כלום אפילו לא דיברתי איתה אם זה מפריע לך אני מעיף אותה אפילו מהבית חולים״ אמר במהירות,״למה שזה יפריע לי?״ שאלתי בציחקוק והוא הסתכל עליי בבילבול,״אני באמת צריך להסביר לך למה?״ שאל מסתכל על הרגל שלי,״מה קרה לך?איפה היית בכלל?״ שאל מושיב אותי על המיטה,״אני בסדר״ עניתי בחיוך,״אני צריך לדבר איתך״ אמר והתיישב לידי,״באמת הלכת וסיפרת לבנות שלא אכפת לך מה קרה לי?״ שאל והסתכלתי עליו צוחקת,״אין לי מושג מה קרה לי״ אמרתי,״מה זאת אומרת?״ שאל והסברתי לו הכל.
״את באמת לא זוכרת אותי?״ שאל והנהנתי,״אני מכירה אותך רק בפרצוף ובשם,אני לא זוכרת שום רגעים״ אמרתי,״את ראית את מי שלקח אותך?״ שאל,״ניק״ אמרתי והוא שתק,״אני עצבני רצח אבל לא אין לי מה להגיד על זה״ אמר ונאנחתי,״מי זאת הילדה שהייתה פה?״ שאלתי אותו,״בל מישהי שאת שונאת,את רוצה לדעת מה היא אמרה לי?״ שאל והנהנתי בסקרנות,״היא אמרה לי שאיך שראית שנתקענו בעץ ברחת לבית של מיילי והיא הייתה שם עם אנגל ואיתה,היא אמרה שסיפרת על התאונה ברגיל ושאמרת שהעיקר שאת יצאת בטוב״ סיפר וצחקתי,״תראה אני אומנם לא זוכרת כלום ממה שהיה בנינו אבל אני יודעת שאני בחיים לא אעשה דבר כזה,אני לא ילדה כזאת״ אמרתי והוא נאנח,״אני יודע לורן,נלחצתי וחיפשתי אותך במשך שעה,כולם ניסו לשכנע אותי לבוא לבית חולים ואחרי שאני אשתחרר נחפש אותך אבל אני התעקשתי שלא ואחרי שבל סיפרה לי פחדתי שזאת האמת,נילחמתי בשביל למצוא אותך ולשמוע דבר כזה זה לא הכי נעים״ אמר וחייכתי,״אני יודעת הכל טוב,אז רק צריכה שתזכיר לי מי זאת מיילי ומי זאת אנגל״ אמרתי והוא צחק מסביר לי הכל.
״מקווה שלא חפרתי לך״ אמר וצחקתי,״הכל טוב״ אמרתי והוא נאנח,״הכל טוב?״ שאלתי,״מה יהיה איתנו עכשיו?״ שאל,שאלה טובה.
״אני באמת אוהב אותך ואחכה אפילו שנה אם צריך״ אמר בחיוך,״כלום לא ישתנה,אני פשוט צריכה שתעזור לי להיזכר בדברים״ אמרתי והוא הינהן,״אני אוהב אותך״ אמר וחייכתי,״זה ישמע לי מוזר להגיד את זה אבל אני יודעת שגם אני אוהבת אותך״ אמרתי והוא נישק אותי.