𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 70

נקודת מבט סקאר:

חניתי את הלמבורגיני הזהובה במקום שבו היא הייתה כשלקחתי אותה, ויצאתי ממנה.
התקדמתי אל עבר המעלית שהייתה בקומת החניון ונכנסתי לתוכה. לחצתי על קומה הכניסה.

הגיע הזמן לדבר עם ג'ק.

דלתות המעלית נפתחו ויצאתי מן המעלית היישר אל המבואה שבכניסה לאחוזה רחבת הידיים של ג'ק.

רעש דיבור קולני מאוד נשמע מאחד חדרי העבודה של ג'ק שנמצא בקומה הראשונה. התקדמתי אל עבר מקום הרעש.

עמדתי ממש מאחורי הדלת שהייתה סגורה והקשבתי.

"זה לא נתון לויכוח, רוז! פעם שעברה ששמרתי על אלכסנדר, זה היה ביחד עם סקאר והיא הייתה איתו מרבית מהזמן שהיינו צריכים לשמור עליו ביחד.
אני שונא להשגיח על ילדים או תינוקות ואת יודעת את זה טוב מאוד." ג'ק צעק ברוגז. כנראה שהוא מדבר בטלפון, מכיוון שנשמע שקט ואז הוא המשיך לדבר.

"באמת נראה לך שאכפת לי? הוא ילד בן שנתיים!
הוא לא יודע מה זה לאהוב. הוא לא אוהב אותי והוא לא קשור אליי. ואם כן אז קחי אותו לפסיכולוג כי לילד תהיה בעיה קשה אחר כך.

ושלא תעזי להביא אותו לפה מבלי להודיע לי.
אני לא אהיה אחראי עליו ועל מה שיקרה לו אם הוא יהיה פה. אם את רוצה שהילד שלך ישאר בחיים ולא יהיה מאוים כל ימי חייו על ידי כנופיות, כדאי שתשאירי אותו אצלך. גם ככה זה שהשארת אותו אצל סקאר במשך שבוע שלם הייתה טעות." הוא אמר, אך הפעם קולו היה מתון ולא גבוה מידי.

טעות? איך הוא מעז לומר שזו הייתה טעות? הבית שלי הוא בין המקומות הכי מוגנים בעולם. אפילו יחידת הסייבר של ג'ק לא הצליחה לאתר אותו מרוב שהגנתי על הבית שלי כל כך טוב.

"מה זה קשור? את עכשיו סתם מעבירה נושא, רוז.
גם אם אני וסקאר נתחתן אני בטוח שהיא לא תרצה ילדים בשנים הקרובות. היא לא בנויה לזה וגם אני לא. היא עוד לא בת תשע עשרה!

טוב, אנחנו כבר גולשים לנושאים אחרים ואין לי כול לחפירות שלך, רוז. אלכסנדר ישאר אצלך היום, וזה לא נתון לויכוח. את אימא שלו, קחי קצת אחריות.
להתראות." ג'ק סיים לדבר וניתק את השיחה כנראה.

לא בנויה לזה? מאיפה הוא בכלל יודע אם אני בנויה לזה או שאני לא בנויה לזה? אחד מהחלומות הרבים שלי היה להיות אימא.

טיקטקתי על הדלת ונכנסתי ישר מבלי לחכות לתשובה.

"הינה את, נסיכה שלי. ראיתי את ההודעה ששלחת לי. אבל בשביל מה יצאת? יש לך יחידה שלמה שיכולת לשלוח, אז למה לצאת בעצמך?" הוא שאל, לא מסתכל עליי ועסוק בלסדר את שולחנו המבולגן.

"הרגשתי שזה עיניין שהייתי צריכה לטפל בו בעצמי. וכמו תמיד, צדקתי. היום אני הצלתי תשעה נפשות ממוות." אמרתי ברצינות והתיישבתי על הכיסא שהיה במקביל לכיסאו של ג'ק, רק שהשולחן מפריד בין שני הכיסאות.